מניעת הריון טבעית בזמן הנקה

מאמר זה מסכם את הקשר בין הנקה ופוריות, תפקידם של הורמוני הנקה, ודפוסים שונים של הנקה והשפעתם על הפוריות. המאמר מתאר חלק מהשיטות הטבעיות שניתן להשתמש בהן בתקופת ההנקה כדי למנוע הריון לא מתוכנן.

מבוא

קיימות מספר שיטות טבעיות ומדעיות למניעת הריון. כל השיטות נחקרו, פותחו ואושרו ע”י ניסויים קליניים בעולם. הן מוכרות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), International Planned Parenthood Federation (IPPF) וגופים מקצועיים נוספים. שיטת המודעות לפוריות (שמ”פ) (FAM-Fertility Awareness Method) אומצה כשיטה בשנות ה-70 וה-80 על ידי מוסדות בריאות של תכנון המשפחה בארה”ב, בבריטניה ובאירופה. מדובר בשיטות מבוססות ראיותולא שיטות חישוב כמו שיטת “הימים הבטוחים.” שיטות טבעיות למיניהן מותאמות לנשים במצבים הורמונלים שונים אך הן לא בהכרח מתאימות לכל אחת.

מבט היסטורי

במהלך הדורות, איבדו נשים את השליטה בפוריות שלהן. הידע העתיק שהיה נחלתן משחר ההיסטוריה אבד, והשליטה בפוריות הפכה להיות נחלתם של “אנשי מקצוע” והממסד הרפואי.

מאז שנות ה-60 פיתחה הרפואה המודרנית אמצעים שונים שנועדו לאפשר לאישה לכאורה ‘לקחת חזרה’ אחריות על הפוריות שלה, אך השימוש באמצעים אלה (הורמונים והתקנים) חשף את האישה לתופעות לוואי שונות, ולמעשה יצר תלות ברפואה המודרנית וגבה מחיר גבוה מבחינת איכות החיים.

למעשה, ניתן גם אחרת. אישה שבוחרת להחזיר לעצמה את השליטה יכולה להתקרב לגופה, למערכת הרבייה וההורמונים שלה, ולנהל באופן טבעי ועצמאי את הפוריות שלה בכל תקופה בחייה. בין היתר, גם נשים מניקות אינן חייבות להשתמש בגלולות או בהתקן תוך רחמי אחרי לידה. עם זאת, נשים בעולם המערבי לא יכולות לסמוך על הנקה באופן מלא כאמצעי מניעה אמין. לעומת זאת, אישה מניקה יכולה לדעת האם ומתי היא פורייה ע”פ סימנים מובהקים שהגוף שלה משדר באמצעות ההפרשה הטבעית, דבר שמאפשר לדעת מראש מתי פוריותה תתחדש, אפילו לפני דימום הראשון.

כמה עובדות על מניעת הריון בזמן הנקה

עובדה מס 1: ניתן להיעזר בהנקה כדילהאריך את תקופת האל-וסת אחרי לידה.

אם התינוק הגיע לגיל חצי שנה והדימום הווסתי טרם חזר, ניתן להוריד את הסיכוי להיכנס להריון בתנאים מאוד קפדנים ע”י:

  • הנקה רצופה (כל שעתיים-שלוש ביום ובלילה)
  • שמירה על קרבה פיזית בין האם והתינוק
  • אי שימוש בבקבוקים ומוצצים
  • ללא מתן תוספי תזונה או תחליפי חלב אם

דפוס זה תואם את “שיטת האל-וסת” (LAM- Lactational Amenorrhea Method), שהיא אחת מהשיטות המבוססות מודעות לפוריות. שיטה זו מנסה להגדיר את התנאים שבהם אישה יכולה לסמוך על הנקה באופן בלעדי כאמצעי מניעה. על אף שגופים מקצועיים מעודדים שיטה זו בעולם המערבי, הדפוס של הנקה רצופה מאפיין יותר את התרבויות המסורתיות-השבטיות בעולם כי בתרבויות אלה כמעט ואין נתק פיזי בין האם לתינוק. אורח החיים בחברות אלה נשען על קרבה פיזית תמידית (כולל שינה ביחד) 24/7 ,דבר המאפשר נגישות וזמינות לשד.

הנקה מסורתית (אקולוגית) אינה מה שאנחנו קוראים לו “הנקה מלאה.” הנקה מלאה מתייחסת למצב שבו כל צרכי הזנה של התינוק מגיעים מחלב האם, אך הוא לא מתייחס כלל לתדירות ההנקה. בתרבויות מסורתיות קיים טווח טבעי של שלוש שנים בין לידות!

עובדה מס 2: קיים קשר הדוק בין מגמת ההנקה (תדירות הגירוי של השד) לבין הדפוס של ההפרשה הטבעית של האם.

כל אישה יכולה ללמוד ולהכיר את השינויים באיכויות ההפרשה שלה כדי לדעת מתי היא צריכה להיות “מוגנת” עם שיטות אחרות ומתי היא בחופש מלא. באמצעות בדיקה של ההפרשה ניתן להבחין בין מצבים של יובש מוחלט, הפרשות יבשות, או הפרשות מימיות ורטובות. המנגנון ההורמונלי הוא האחראי לאל-וסת. זוהי שפה מרתקת, עוצמתית ומאד פרקטית עבור אישה שרוצה להרגיש שליטה וביטחון במניעת הריון נוסף לאחר לידה.

נדנדת ההורמונים בזמן הנקה

עובדה מס. 3: כאשר אישה חווה מחזור חודשי סדיר, הגוף משדר מספר סימנים המעידים על מצב פוריותה.

בכל שלב בחיים ובפרט בתקופות מעבר הורמונליות כמו הנקה, אחרי גלולות, אחרי הפלה, או בתקופת הפרי-מנופאוזה), ניתן לדעת האם ומתי יתכן הריון ומתי הוא אינו אפשרי.

עובדה מס. 4: יש מגוון של “שיטות טבעיות” ברמות יעילות משתנות.

כדי ללמוד את שפת הגוף, מומלץ ללמוד דרך מנחה מוסמכת ומנוסה. מעל הכל, שימוש נכון ועקבי של כל שיטה הוא שיבטיח לך את היעילות הגבוהה ביותר.

תהליכים הורמונליים לפני הריון ובמהלכו

במשך שלושים וחמש שנות פריון, גוף האישה מתוכנת ליצירת תנאים חיוניים לביוץ והריון. בניגוד לגוף הגבר, שפורה באופן תמידי, פוריות האישה הינה מחזורית ונקודתית יותר. ניתן להגדיר את הימים הפוריים בתור חלון שנפתח ונמשך בין 3-5 ימים בחודש. מחזוריות האישה דומה למחזור הירח, בממוצע 29.5 יום. “תוכנת המחשב” של הגוף היא מערכת מורכבת של פעילות הורמונלית בה ההורמונים הם ‘שליחים כימיים’, שתפקידם להעביר הנחיות לאיברים מסוימים בגוף.

מחזור הורמונלי

ארבעת ההורמונים העיקריים- הורמון מעורר זקיקים (FSH), אסטרוגן, הורמון ההצהבה (LH), ופרוגסטרון, מופעלים לפי לוח זמנים מדויק ומסונכרן להפליא.

כאשר אישה בהריון, מתעכב המנגנון ההורמונלי הרגיל בין המוח לשחלה ויש בעיקר הפרשת פרוגסטרון, שתפקידו לתמוך ברירית הרחם, וגם אסטרוגן.

תהליכים הורמונליים אחרי לידה

אצלאישה שאינה מניקה צפוי מחזור וסתי ראשון תוך שישה שבועות מהלידה. אצל שתיים מתוך שלוש נשים, דימום הוסת הראשון מתרחש ללא ביוץ תקין לפני כן. הסיבה לכך היא מצב של מעבר הורמונלי. בדרך-כלל, רק במחזור השני או השלישי מתרחש ביוץ תקין.

אצל אישה מניקה שני הורמוני הנקה פעילים מאד אחרי הלידה והם האחראים לויסות ייצור החלב:

  • הפרולקטין מעודד יצירת חלב ושולט על קצב אספקת החלב. ככל שהתינוק יונק יותר יש יותר חלב וכן יותר פרולקטין שזורם בדם.
  • האוקסיטוצין מווסת את זרימת החלב ואת הרפלקס שמוליך את החלב מבלוטות השד אל הצינורות המובילים לפטמה.

הורמונים אלה גורמים לבלבול בתקשורת הכימית בין המוח לשחלות ומשבשים את המנגנון ההורמונלי הרגיל של המחזור. כתוצאה מכך, 80-70% מהנשים המניקות חוות מחזור וסת אחד או שניים ללא ביוץ תקין לפני שהמחזוריות מתחדשת. בהנקה רצופה יחסית, המנגנון הרגיל מדוכא ולכן לא מתרחש ביוץ או דימום ווסתי.

מניעת הריון בזמן הנקה

כפי שצוין קודם, מגמת ההנקה של האישה קובעת את דפוס ההפרשה הטבעית. התבוננות בהפרשה תוך תשומת לב לתחושות של יובש לעומת רטיבות באזור הפות, ניתן לזהות את הדפוס הלא משתנה של ההפרשה. בעזרת כללים בטוחים, אשה יכולה להנות מתקופה ממושכת של חופש מיני. יישום שמ”פ בזמן ההנקה דורש כדקה בלבד בסוף כל יום.

שינויים בדפוס ההפרשה לאחר הלידה

שינויים טיפוסיים במגמת ההנקה יגרמו ל שינוי בהפרשה כאשר:

  • התינוק מתחיל לישון יותר שעות רצופות בלילה (מעל 5-6 שעות)
  • התינוק מתחיל לקבל מוצקים (דבר שעלול להוריד את כמות החלב)
  • כאשר האם חוזרת לעבודה מחוץ לבית (ואז נשבר הרצף של קירבה פיזית)
  • כאשר הלו”ז של ההנקה משתנה בעקבות נסיעות, מחלות, סטרס ועוד

ללא קשר לשינויים אלה, בעזרת שמ”פ אישה תמיד תדע מה גופה משדר ויהיו לה את הכלים “לאבחן” את מצב פוריותה יום-יום.

שמ”פ אחרי חזרת המחזור והדימום הווסתי

כאשר המחזוריות מתחדשת, היא בדרך-כלל לא סדירה, אך מצב זה לא מונע מהאישה לדעת מתי והאם היא פורייה. בשלב הזה, האישה בודקת, בנוסף להפרשות, שני סימני פוריות נוספים אשר מסייעים לה לזהות את הפתיחה ואת הסגירה של “חלון הפוריות” שלה: חום השחר (חום הגוף כאשר הוא שרוי במנוחה עם ההשכמה של הבוקר, הנמדד בעזרת מדחום דיגיטלי מיוחד), ומאפיונים של פתח צוואר הרחם. רק בזמן החלון פוריות, התנאים מתקיימים לאפשר כניסה של תאי זרע אל מערכת הרבייה. רק ב”מועד הביוץ” יוכל הזרע לשרוד ולנוע לכיוון החצוצרות כדי להפרות ביצית בשלה.

מניעת הריון בימים הפוריים

שמ”פ לא פועלת כשיטה בלעדית. היא עוזרת לאישה לזהות את הימים הפוריים ובימים אלה, להשתמש בשני אמצעי מניעה בו זמנית. האופציות בימים הפוריים הן דיאפרגמה יחד עם ג’ל טבעי, קוטלי זרע (יש כמה סוגים), ושיטות לגבר (קונדום ומשגל נסוג). שימוש בו זמנית עם שתי שיטות מניעה בימים אלה מגביר את היעילות הסטטיסטית של הגנה מפני הריון. מעקב יומ-יומי של סימני הפוריות מאפשר לאישה או לזוג לקיים יחסים חופשיים לחלוטין בין 10-12 יום בממוצע אחרי סגירת החלון. זה מוריד באופן משמעותי את התלות בשיטות אחרות על בסיס יומי.

למה רופאים לא ממליצים על שיטות טבעיות

  1. למרות ששמ”פ ידועה ומוכרת בקרב הקהילה המדעית במשך 5-6 עשורים, מרבית רופאי הנשים קושרים את השיטה עם שיטה טבעית אחרת שאינה אמינה- שיטת הימים הבטוחים. זאת שיטת חישוב המבוססת על אורך של מחזורים קודמים. שמ”פ היא איננה שיטת חישוב אך רופאים אינם מבדילים בין השיטות היות והם לא לומדים זאת בבתי ספר לרפואה.
  2. מרבית הרופאים אינם מאמינים שאישה תרצה לבחור בשיטה שדורשת כמה דקות “התעסקות” ביום. הרבה יותר קל ופשוט לקחת הורמונים או להכניס התקן אל הרחם.
  3. אחרי שאישה לומדת ליישם שמ”פ היא לא זקוקה לרופא/ה מבחינת אמצעי מניעה. כתוצאה מכך הרופאים (ויצרני התרופות) “מפסידים” מוניטין וגם רווחים.

האם שמ”פ תתאים לי?

יישום מוצלח של שמ”פ דורש השקעה (שעות לימוד), ליווי מקצועי, מחויבות, התמדה ואחריות, אך הרווח האישי והזוגי יכול להיות עצום. לא קל ללמוד וליישם את השיטה באופן עצמאי- דרך חברה, ספר וסרטונים ביוטיוב. ההתאמה נמדדת בסולם ערכים של האישה ובן זוגה- כלומר מה יותר חשוב לי- בריאות וטבעיות או נוחיות, חופש וספונטניות 24/7?

בסופו של דבר, יש מחיר שמשלמים על כל שיטה והשאלה החשובה היא- האם המחיר שאני משלמת הוא נכון לי? בנוסף, לא מעט נשים מביעות עניין בשמ”פ כי שיטות אחרות לא מתאימות להן. במקרה כזה חשוב לשאול- האם אני בוחרת את שמ”פ כברירת מחדל או בגלל שהיא נכונה לי מבחינת סולם הערכים שלי, הזוגיות שלי, אורח החיים שלי ומצבי הבריאותי?

שמ”פ מתאימה לכל אישה שרוצה להתחבר לגוף שלה ולסמוך עליו. השיטה מהווה הזדמנות להעמיק את הקשר עם הגוף והמחזוריות שלו. השיטה מתאימה לאישה שלא נרתעת מלגעת בהפרשה הטבעית שלה.

מי שלומדת דרך מנחה מוסמכת מקבלת ליווי אישי לאורך זמן, דבר שמגביר את המיומנות ואת הביטחון העצמי מול הגוף והשיטה. ראוי לציין כי שיתוף ותמיכה של בן זוג הם קריטיים להצלחה, מוטיבציה ושביעות רצון מהשיטה.

חזרה לטבע

המודעות לשיטות הטבעיות בזמן מחזור ובזמן הנקה עלו באופן משמעותי בעשרים השנים האחרונות. יותר ויותר נשים מחפשות שיטות שאין בהן תופעות לוואי, סיכון או פגיעה באיכות החיים ובחוויה המינית. כמו כן יש אוכלוסיה לא מבוטלת של נשים שמפסיקות לקחת גלולות אחרי שימוש רצוף של שנים. הסיבות לכך מגוונות והן כוללות סבל חוזר מפטריות, דימומים וכתמים בין ווסתיים, ירידה בחשק המיני, מצבי רוח, דאגה לפוריות בעתיד, פחד מפני גורמי סיכון אחרים, והרצון להתחבר למחזוריות הטבעית. יותר נשים לא מוכנות לשלם את המחיר של אי ודאות ועצירה של תהליכים טבעיים של הגוף.

הבחירה היא שלך

כאשר אישה לומדת את “שפת גופה” ומכירה את ההבדלים בין הפרשות פוריות ולא פוריות, ויודעת לזהות את חלון הפוריות שלה, היא יכולה להנות מתקופה ממושכת של חופש, שליטה ושקט נפשי, ללא שום תופעות לוואי וללא הטרחה הכרוכה בשיטות פולשניות.

ידע זה כוח ומגיע לכל אישה לקבל ידע וכלים בסיסיים על גופה על מנת לנהל את פוריותה באופן טבעי, מודע ובטוח. ידע אישי חיוני על גופך מאפשר הסתמכות עצמית ומוביל לקבלת החלטות חכמות בכל הקשור לבריאות מינית, ניהול פריון ואיכות חיים.

ביבליוגרפיה

  1. Taking Charge of Your Fertility, (20th Anniversary Revised Edition), Toni Weschler, 2015
  2. Postpartum Contraception and Lactation, in: Contraceptive Technology, (18thRevised Edition), Ardent Media Inc. NY.2004
  3. The Art of Natural Family Planning, John and Sheila Kippley. Couple to Couple League Int’l. 4th ed., 2003
  4. Breastfeeding and Contraception, in: Harefuah (Israel Journal of Medicine) Vol. 140, June 2001 (Hebrew)
  5. On Fertile Ground, A Natural History of Human Reproduction. Peter T. Ellison. Harvard University Press, 2001
  6. The Breastfeeding Handbook (Revised Edition), (Handbook for health professionals) J. Goldfarb and E. Tibbetts, 1989
  7. Consensus statement on the use of breastfeeding as a family planning method, in: Contraception, 39: 477-496 (1989)
  8. Groups involved in researching the relationship between breastfeeding and fertility: International Planned Parenthood Federation, Family Health International, International Studies in Natural Family Planning at Georgetown University, Washington, D.C., The Population Council.

 

קישורים נוספים: