לפי מחקרים רבים וחוזרים, מרבית הנשים המניקות באופן רצוף ובתדירות גבוהה לא נכנסות להריון לפני הדימום הראשון או השני לאחר הלידה, כאשר יש גירוי של השד כל שעתיים-שלוש במהלך היום והלילה. יחד עם זאת, 20%- 30% מנשים אלה כן יכולות לבייץ ולהיכנס להריון אם אינן משתמשות באמצעי מניעה, לכן אישה צריכה להיזהר בתקופה זו. בתרבות המערבית, לא ניתן לסמוך על הנקה כשיטה למניעת הריון.
לא מדויק! ידוע כי נשים שמניקות באופן רצוף (כל 2-3 שעות, ללא שום תוספות לתינוק כולל מים), חוות את הווסת הראשונה יותר מאוחר מאשר נשים שמניקות באופן לא רצוף ולא בלעדי. הנקה לא רצופה לא תמיד תדכא את המנגנון ההורמונלי האחראי לביוץ ואז יש סיכוי רב שהווסת הראשונה תופיע מוקדם יותר. תדירות הגירוי על השד היא גורם עיקרי אך לא בלעדי לדיכוי מנגנון ביוץ.
נשים שלומדות לצפות,לתעד ולהבין שינויים בהפרשות הטבעיות שלהן יכולות לדעת מראש מתי הגוף משדר סימני ביוץ. ע”פ ההפרשה, אישה לומדת לזהות תקופה ממושכת של יובש יחסי והפרשות לא פוריות. אישה שלמדה את שפת גופה עם מורה מוסמכת יכולה לסמוך על ידע זה שהגוף משדר באופן טבעי כאמצעי מניעה. אישה מניקה לא זקוקה לשום הורמונים או אמצעים מלאכותיים כדי לקבל שקט נפשי בתקופה זאת.
נשים מניקות יכולות להיות פוריות. הדרך היחידה לדחות את הפריון אחרי הלידה היא ע”י הנקה תכופה מסביב לשעון ושימוש מינימלי (עד 10%) בתחליפי חלב, מים, מוצקים ומוצצים.
אישה שלמדה להכיר את פוריותה בזמן הנקה יכולה לדעת מתי הגוף שלה מנסה לבייץ ע”י הסתכלות, מיפוי ופענוח של ההפרשות הטבעיות שלה. יעילות גבוהה של השיטה היא בקרב נשים הלומדות את השיטה עם מורה מוסמכת ונמצאות במעקב איתה עד חידוש המחזור.
גלולות על בסיס פרוגסטין בלבד ניטלות באופן יומיומי ללא הפסקה ע”י נשים מניקות. בד”כ גלולות אלה לא פוגעות באיכות או בכמות החלב שאישה מייצרת. בניגוד למיתוס, גלולות אלה מדכאות את מנגנון הביוץ רק ב – 50% מהמקרים. לכן גלולות אלה פחות יעילות מבחינה סטטיסטית מגלולות משולבות. גלולות על בסיס פרוגסטין בלבד ידועות כגורמות לאל- וסת, כתמים ודימומים.
הגורם העיקרי שנחשב כמעכב ביוץ אחרי לידה הוא תדירות הגירוי של השד ע”י התינוק. כל פעולה של מציצה ( ללא קשר לאורך הזמן שלה) מדכאת את המערכת הורמונלית שגורמת לביוץ. גירוי של דקה וחצי פעמיים בשעה יעיל יותר מאשר “ארוחה מסודרת” כל 3-4 שעות.
מה שמעודד את הגוף לבייץ זה בעצם טווח ארוך יותר בין ההנקות ביום ובמיוחד בלילה. בתרבויות שבהן התינוק צמוד אל האם, התינוק יונק לעיתים קרובות יותר מאשר אצל אישה המניקה ע”פ לוח זמנים. אופי ההנקה כזה קשה לממש בתרבות המערבית ונדיר שאישה מערבית תצליח לדחות את הווסת שלה מעבר לשנה (כמובן יש יוצאי דופן). בתרבויות מסורתיות כאשר התינוק יונק בתדירות גבוהה, הטווח הטבעי בין הלידות הוא כשלוש שנים בממוצע.
במשך חודשיים וחצי פלוס אחרי הלידה, כמעט תמיד הדימום קשור ללידה. מכיוון שלא ברור לאישה כיצד להבחין בין דימום של ווסת לדימום לידה, הדבר יכול יכול לגרום לבלבול ומתח. בדרך כלל המחזורים (דימום ווסתי) הראשונים אחרי הלידה אינם תקינים – כלומר, ללא ביוץ תקין כשבועיים לפני הדימום. ההפרשה הטבעית יכולה להעיד על ניסיון ביוץ (דבר שאישה המכירה את שמ”פ תוכל להבחין בו). כאשר דימום השני מופיע בין 4-7 שבועות אחרי הדימום הקודם, ניתן להניח שהמחזוריות מתחדשת. נוכחות הפרשה פוריה מעידה על שינוי ועל המעבר ההורמונלי שמחדש את המחזוריות.
מחפשת מתנה מיוחדת ובלתי נשכחת לאחות, חברה, או קרובת משפחה? בואי לכאן
מיכל שונברון מוסמכת ע"י
איגוד המנחות העולמי לשיטת המודעות לפוריות
המידע המוצג באתר הוא חינוכי בלבד ואינו מיועד להחליף ייעוץ רפואי של רופא מוסמך או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות. מטעמי נוחות ומטבע הדברים, המידע באתר מנוסח בלשון נקבה, אך מתייחס לכל מי שנולדה עם רחם ושחלות, גם אלו שאינן מזוהות מגדרית כנשים.
צרי קשר
