Search
Facebook Youtube Linkedin

אבני דרך של שיטות מבוססות מודעות לפוריות

לפני מספר שנים, החלה עמיתה שלי לפתח ציר זמן היסטורי של ממצאי מחקר, טכנולוגיות ופרסומים אודות שמ”פ. מה שהתחיל כפרויקט אישי גדל והיא ביקשה משוב מכמה אנשי מקצוע, כולל אותי. הבנתי את החשיבות של ציר זמן כזה ואת תרומתו להגדלת המודעות לשיטה בקרב אנשי מקצוע ומטופלות. למרות שהמסמך המקורי זמין ונגיש באינטרנט, הרגשתי שעדיין היו פערים להשלים.

ציר הזמן שלפנייך הורחב מהמקור על מנת לכלול מחקרים, מידע ואירועים רלוונטיים לדוברי עברית בישראל.

הרגשתי השראה להרחיב את המסמך המקורי מכמה סיבות. בראש ובראשונה, רוב האנשים, כולל אנשי רפואה, אינם מודעים להתפתחות ההיסטורית והמדעית של שמ”פ ושיטות סימפטומטרמיות אחרות. רבים יופתעו לגלות כי וריאציות שונות של שמ”פ אינן דבר חדש והן למעשה מבוססות על מחקר שהתפתח במהלך 160 השנים האחרונות!

ציר הזמן מספק הקשר בעל ערך להבנת הידע המצטבר אודות גוף האישה, ההורמונים, מחזור הווסת ופוטנציאל הפריון לאורך זמן. המסע המדעי רחוק מלהסתיים, שכן חוקרים ממשיכים לגלות הורמונים חדשים וללמוד על הקשר שלהם למערך עצום של פונקציות בגוף האדם.

בשורה התחתונה, יש לנו גוף ידע נרחב המבהיר ומאשר את המדע העומד מאחורי שמ”פ ושיטות סימפטו-תרמיות אחרות, תוך הקניית אמינותן ככלי לגיטימי למי שמעוניינת בגישות טבעיות לתכנון פוריות המבוססות על ראיות.

אבני דרך של שמ”פ

2020 ריצ’רד ג’יי פולסון כותב מאמר מערכת בכתב העת Journal of Fertility and Sterility 2020, בו הוא קורא להכליל חינוך למודעות פוריות בכל תכניות הלימודים לבריאות. באותו גיליון, דיאנה רודיק קוראת לקהילה הרפואית לעבור מ”חינוך מיני” ל”חינוך לפוריות”, גישה הוליסטית לחינוך בענייני ילודה ורבייה.
2020 מהדורה חדשה של ספר שמ”פ מתפרסמת בעברית בהוצאת “העולם”.
2020 מיכל שונברון מפרסמת תרגום של מסמך כישורי הליבה למנחות שמ”פ מאת AFAP.
2019 מחקר פרוספקטיבי באפליקציית התכנון המשפחתי למניעת הריון “דוט” מגלה שהאפליקציה יעילה באותה מידה כמו שיטות אחרות למניעת הריון. המחקר, שפורסם בכתב העת European Journal of Prevention and Reproductive Healthcare, הוא הראשון לבחון אפליקציית הפוריות תוך שימוש בהנחיות המומלצות להערכת היעילות של שיטות לתכנון משפחה. (13 מחזורים בשימוש מומלץ ובשימוש טיפוסי באפליקציית הפוריות “דוט”; תוצאות מתוך ניסוי פרוספקטיבי למניעת הריון). “
2018 אפקטיביות של שיטות מבוססות מודעות לפוריות למניעת הריון: סקירה שיטתית” מתפרסם. מסקנתם היא ש”מחקרים לגבי יעילותה של כל שיטה מבוססת מודעות לפוריות הם מעטים ובאיכות נמוכה עד בינונית. שיעורי ההריון או ההסתברויות היו שונים מאוד בשיטות שונות המבוססות על מודעות לפוריות (ובמקרים מסוימים, בסוגי השיטות), גם לאחר אי הכללת מחקרים באיכות נמוכה. השונות בין אוכלוסיות שנחקרו מונעת השוואה בין השיטות. “
2018 ה- FDA מתיר לשיווק ישיר את האפליקציה הראשונה למניעת הריון (Natural Cycles)
2018 משתתפות במחקר שנערך בהודו המחקר הצליחו לזהות במדויק את חלון הפוריות שלהן באמצעות בדיקות רוק עם מיקרוסקופ בסיסי.
2017 ג’ין נייט מפרסמת את ספרה The Complete Guide to Fertility Awareness באנגליה
2016 חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה סוקרים 108 אפליקציות חינמיות למעקב אחר הווסת ומגיעים למסקנה כי “95% מהאפליקציות הפונות ישירות למטופלות אינן מדויקות. מעטות מהן מציינות ספרות רפואית או מעורבות מקצועית מתחום הבריאות.”
2013 טמפדרופ, מכשיר מדידת החום הראשון הניתן ללבישה, מופץ באופן מסחרי.
2013 FAN מתארגנת וממותגת מחדש כאיגוד המקצוענים של מודעות לפוריות (AFAP). זהו ארגון חברים המיועד לעוסקים בנושא מודעות לפוריות המלמדים את השיטה בקונטקסט חילוני, כמו גם לאנשים אחרים התומכים בעבודה זו.
2013 אידה טין, מייסדת ומנכ”לית Clue, תובעת את המונח “femtech” (פורטמנטו של “טכנולוגיה נשית”) כדי לתאר את סקטור השוק העולה של גאדג’טים לבישים, יישומים וטכנולוגיה אחרת המיועדת למעקב אחר בריאותן של נשים.
2011 ספר שמ”פ יוצא לאור לראשונה בעברית. באותה המועד, באופן מקרי לחלוטין, מתפרסמת מהדורה חדשה של הספר “נשים לגופן” בעברית ובערבית.
2011 שרה בליי מתחילה להציע תכנית דו שנתית להכשרת מורים לשיטות מבוססות מודעות לפוריות. זוהי תכנית ההכשרה הראשונה המוכרת על ידי AFAP בארצות הברית.
2010 מאמר של גונתר פרוינדל (גרמניה) מפרסם סקירה ספרותית והיסטורית על התפתחות שיטות למניעת הריון ותכנון משפחה טבעי.
2010 ד”ר מרגריט דואיין וד”ר בוב מוטלי מקימים איגוד רפואי חדש לקידום מניעת הריון טבעית FACTS. יוזמה זו מוקדשת להכשרת אנשי מקצוע בתחום הבריאות על FABMs והמדע העומד מאחוריהם.
2009 פורסם מחקר פיילוט שמציע כי נשים בריאות עם מחזורים קבועים יכולות להתבונן באישון צוואר הרחם שלהן ובכך לקבוע במדויק את החלון הפורה שלהן. אורך החלון הפורה כפי שנצפה במחקר היה שלושה ימים בממוצע, “קצר יותר ועקבי יותר מההגדרה המבוססת על שיטת ההפרשות.”
2008 הביוץ הנשי מתועד לראשונה במצלמה בבי”ח בבריטניה.
2008 מתפרסם מאמר של פייפר ונייט הסוקר באופן מקיף את השיטות הטבעיות למניעה וכניסה להריון
2007 מתפרסם מחקר פרוספקטיבי ארוך טווח על היעילות של שיטה מבוססת מודעות לפוריות למניעת הריון ביחס להתנהגות המינית של בני הזוג במהלך הפוריות. המחקר, המכונה מחקר פרנק-הרמן, נחשב לבחינה מתודולוגית חזקה אך מתונה באיכותה על היעילות של השיטה הסימפטו-תרמית למניעת הריון. “ממצא מעניין אחד היה כי לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין שיעורי היעילות בשימוש מושלם, בין אם ע”י הימנעות מקיום יחסי מין או שימוש בקונדומים במהלך החלון הפורה.”
2006 המדריך לצעירות חכמות לתעלומות הגוף, מאת טוני וושלר, יוצא לאור. זהו מקור המידע הראשון שהופץ באופן מסחרי בנושא מודעות לפוריות לבני נוער חילונים.
2005 עמותת “נשים לגופן” מוקמת בישראל.
2005 מיכל שונברון מקימה את “פוריות טבעית” כ-20 שנה לאחר השלמת הכשרת המורים שלה, שהופכת לתכנית ההכשרה הראשונה המוכרת על ידי AFAP בישראל.
2004 הספר “גן הפוריות: מדריך לאיתור אותות הפוריות שלך למניעה או השגת הריון – באופן טבעי“, מאת קייטי זינגר, יוצא לאור.
2004 מתפרסמת סקירה שיטתית של Cochrane, ובה נאמר כי “היעילות ההשוואתית של אמצעי מניעה מבוססי מודעות לפוריות נותרה לא ידועה. למרות אימונים אינטנסיביים ותמיכה מתמשכת, מרבית המשתתפות בניסויים אלה פרשו בטרם עת. יש להעריך כראוי אמצעי מניעה, רצוי בניסויים מבוקרים אקראיים, לפני אימוץ והפצה. “
2003 לאחר פרסום ספרם הראשון (דפוסים, בשנת 1982), ברברה קאס-אנזה והאל סי. דנצר מפרסמים את “מניעת הריון טבעית בקלות”.
2002 “מניעת הריון חדשה ללא סיכון וללא גלולות“, מאת נונה אגילאר, מתפרסם.
2001 ברברה פלדמן נפטרת, ואיילין ריצ’מן הופכת למנהלת המרכז למודעות לפוריות.
2001 המכון לבריאות רבייתית של אוניברסיטת ג’ורג’טאון מאמת את השיטה הדו-יומית לתכנון משפחה טבעי.
1999 המכון לבריאות רבייתית של אוניברסיטת ג’ורג’טאון מציג את שיטת הימים הסטנדרטיים (SDM), המייעדת “מערכת ימים קבועה בכל מחזור חודשי”, במהלכה אישה יכולה להיכנס להריון אילו קיימה יחסי מין לא מוגנים. (כיום, SDM נלמד ומתורגל באמצעות CycleBeads, CycleBeads Online ו- CycleTel.)
1999 המכון לבריאות רבייתית של אוניברסיטת ג’ורג’טאון מציג את “האלגוריתם הדו-יומי”, לימים שיטת היומיים לתכנון משפחתי טבעי.
1995 ספרה של טוני ווסלר, לתפוס שליטה על הפוריות שלך, יוצא לאור.
1994 אריק אודבלד מפרסם מאמר על הגילויים של המבנה המולקולרי של ההפרשה הטבעית ומגדיר 7 סוגים של הפרשה טבעית בצוואר הרחם. המחקר החל ב-1959 והתפרסם ב-1994.
1990 הספר “נשים לגופן” מתורגם לראשונה לעברית
1990 קבוצה של נשים אמריקאיות וקנדיות מתארגנות לרשת מודעות לפוריות (FAN) כדרך לבנות קהילה, לשתף ידע ולפתח את התחום המקצועי של חינוך חילוני למודעות לפוריות.
1989 מתפרסם מחקר שציין כי קצב פעימות הלב גובר כאשר אישה נכנסת להריון. באופן ספציפי, “תפוקת הלב עלתה ב- 1 ליטר לדקה במהלך 8 שבועות של הריון, אשר ייצגו> 50% מכלל השינוי שנראה. תפוקת הלב עלתה בעיקר בגלל נפח השבץ ולא הדופק. “
1987 פוריות: מדריך מקיף לתכנון משפחתי טבעי, מאת אליזבת קלאבב וג’יין נייט, מתפרסם ומקבל הכרה ע”י הארגון לתכנות משפחה (NFPTA).
1987 ג’רלדין מטוס מפתחת בקנדה את שיטת Justisse, שיטה סימפטותרמית מבוססת מודעות לפוריות. Justisse Healthworks for Women – העמותה המלמדת את שיטת Justisse היא תוכנית ההכשרה האינטרנטית הבינלאומית הראשונה לקבל הכרה מאיגוד AFAP.
1986 חברת Valley Electronics GmbH מוקמת במורנאו, גרמניה, ומתחילה למכור את ליידי קומפ (“המחשב הראשון בעולם לתכנון משפחה“).
1985 מיכל שונברון עוברת הכשרה כמחנכת מודעות לפוריות במועצה האזורית לתכנון משפחה בלוס אנג’לס.
1983 ארגון הבריאות העולמי מפרסם מחקר הבודק את מידת הסינכרון בין סימני הפוריות להורמונים בשתן.
1982 ניתוח יעילות השימוש בשיטות מודעות לפוריות לתכנון המשפחה בקרב לקוחות בקליניקה בסן דייגו, קליפורניה, חושף שיעור כישלונות של 12 חודשים (שיטת טבלת חיים) של 13 · 2 לכל 100 נשים. ניתן להשוות זאת לתוצאות ממחקרים קודמים שנעשו בשימוש בשיטות למודעות פוריות (כהגדרתה בשיטה הסימפטו-תרמית) במדינות מפותחות. כמו כן עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים הממצא שמשתמשות במודעות לפוריות נוטות להיות צעירות ומשכילות. גורמים מוטיבציוניים מזוהים בתור הקשרים ההדוקים ביותר לשימוש מוצלח בשיטה זו של תכנון משפחתי.”
1982 דפוסים – ספר המודעות לפוריות, מאת האחות ברברה קס-אנזה והגניקולוג האל דנצר, יוצא לאור ביוני. חוברת שמסבירה מה זה שמ”פ בקונטקסט חילוני.
1981 “מבט חדש על גוף האישה” יוצא לאור על ידי הפדרציה של מרכזים פמיניסטיים לבריאות נשים (לוס אנג’לס). הספר כולל דיון על שמ”פ בפרק על מניעת הריון. החוברת ממחישה גם את הדגדגן המלא, דבר שאומת בספרות המחקר המדעית רק שנים מאוחר יותר, בסביבות 2007.
1981 ברברה פלדמן מקימה את מרכז המודעות לפוריות בעיר ניו יורק. היא זוכה להכרה כאחת המורות הראשונות לחינוך חילוני למודעות לפוריות בארצות הברית.
1981 ארגון ה- Malteser Arbeitsgruppe NFP הוקם בגרמניה.
1980 האחות חנה קלאוס מקימה את TeenSTAR (הוראת מיניות בהקשר של אחריות למבוגרים), תוכנית לחינוך מיני למתבגרים המלמדת תכנון פוריות טבעי.
1980 מודל קרייטון (FertilityCare) פותח ופורסם על ידי ד”ר תומאס הילגרס, “המייסד והמנהל של מכון האפיפיור פול השישי.” שיטת קרייטון היא שיטה לתכנון משפחה טבעי המבוססת על הפרשות צוואר הרחם בלבד.
1979 מתפרסמם מחקר על שתי שיטות למניעת הריון טבעית.
1979 הספר שיטה שיתופית למניעת הריון הטבעית, מאת מרי נופציגר, מתפרסם לראשונה. זהו אחד הספרים הראשונים שהביא את השיטה לקהל החילוני.
1975 הספר Lunaception, מאת לואיז לייסי, יוצא לאור. הספר עוסק בקשר שבין מחזור האישה למחזור הירח.
אמצע 70 ד”ר אנה פלין, ממייסדות איגוד ה- NFPTA באנגליה ו- NFPTAI באירלנד, מפתחת את השיטה המשולבת עם הבדיקה הכפולה.
1971-1975 תימא ממליץ על שיטת הבדיקה הכפולה, לפיה מבצעים מעקב גם אחר הטמפרטורה וגם אחר שינויים בנוזלי צוואר הרחם כדי לקבוע את תחילת התקופה הפוריה ואת סיומה.
1971 המהדורה הראשונה של הספר נשים לגופן יוצאת לאור על ידי העיתונות החופשית של ניו אינגלנד. 250,000 עותקים נמכרים, ומפורסמים בעיקר מפה לאוזן.
1971 Couple to Couple League נוסדת, ארגון לתכנון משפחה טבעי המלמד את השיטה הסימפטו-תרמית.
1968 הומאנה ויטה, מסמך העוסק בתכנון משפחה טבעי, מופץ בתפוצה רחבה על ידי האפיפיור פול השישי.
1968 ד”ר קונלד א. פרם משתמש בכלל ה- 19 יום עבור נשים עם מחזורים קבועים, וכלל ה- 21 יום לנשים עם מחזורים לא סדירים. בהמשך הוא השתמש רק בכלל ה- 21 יום וויתר לחלוטין על כלל 19 הימים, בעקבות כמה הריונות מפתיעים.
1962 ד”ר הרטמן גילה שהזרע שורד בגוף האישה במשך 3 ימים והביצית שורדת רק יממה.
1960s הרופא האוסטרי יוזף רוזר ממשיך לפתח הלאה את השיטה הסימפטותרמית במהלך כל שנות השישים.
1955 סרינה קנדה (שיטה סימפטו-תרמית של ארגון NFP) נוסדת על ידי ז’יל וריטה בריולט.
1953 ד”ר ג’ון ואוולין בילינגס מפתחים ומתחילים ללמד את שיטת הביוץ של בילינגס (BOM) באוסטרליה. שיטה זו מבוססת על הפרשות צוואר הרחם בלבד. עד סוף שנות השישים כללים אלו לזיהוי ימים פוריים הפכו נפוצים ונלמדים ברחבי העולם.
1949 קיף מדגיש את חשיבות השילוב בין מדידות טמפרטורה ותצפיות על הפרשות.
1945 מחשבון למניעת הריון המכונה “ריטמטר” מיוצר על ידי גילמור לי טילברוק. הרימטר וחוברת ההדרכה הנלווית אליו משקפים הבנה טובה יותר של המחזור החודשי, ושימשו כדי לעזור לנשים לחשב את תקופת הפוריות שלהם.
1941 ו. גרוליך היה הראשון לפרסם מידע שימושי על מועד הביוץ ביחס לטמפרטורת הגוף הבסיסית באמצעות צפייה וביצוע של ניתוחי שחלות, ודיווח על תצפיות מיקרוסקופיות של הגופיף הצהוב.
1935 כומר קתולי בשם וילהלם הילברנד היה הראשון לפתח שיטה לתכנון משפחה שמבוססת על שינויים מחזוריים במדידות חום גוף בסיסי במהלך החודש.
1932 הספר The Rhythm of Sterility and Fertility in Women, מאת ד”ר ליאו לאץ, מתפרסם. ספר תעמולתי זה מתאר לראשונה את שיטת הימים הבטוחים הקתולית כשיטה לתכנון משפחה. השימוש במונח “ימים בטוחים” מתואר לראשונה והתאוריה של אוגינו שהביוץ תמיד מגיע כשבועיים לפני הוסת מאומתת ע”י ד”ר לאץ. בתקופה זו, הכנסיה התנגדה לרעיון שלאישה תהיה שליטה על גופה כדי למנוע הריון, מתוך אמונה ש”אי אפשר לשחק עם כוח עליון”.
1930 שיטת “הימים הבטוחים” המבוססת על לוח השנה נוצרת על ידי הנוירולוג ההולנדי ג’ון סמולדרס. הוא מפרסם את עבודתו עם האיגוד הרפואי הרומאי-קתולי בהולנד.
1924 ון דר ולד גילה שהגורם לעליית חום הגוף לאחר הביוץ הוא הגופיף הצהוב.
1923 הגניקולוג היפני, ד”ר קיוסאקו אוגיינו, מפרסם את מחקריו על ביוץ וטוען כי תקופת הפוריות כוללת את יום הביוץ ושלושת הימים שקדמו לו, למעט במקרים נדירים של חיי זרע נרחבים יותר.
1923 בנוסף גרמני בשם קנאוס גילה שהביוץ תמיד מתרחש כשבועיים לפני הוסת.
1919 הצד המיני של החיים: מדריך לצעירים, מתפרסם ע”י מרי ואר דנט, אקטיביסטית בארה”ב.
1905 תיאודור, הנדריק ואן דה ולדה, גניקולוג הולנדי, מגלה כי הביוץ קורה אחת לחודש. הוא מפרסם סדרת טבלאות דו-מימדיות ומציין כי אורך עליית החום לפני הווסת אינה תלויה באורך המחזור החודשי, ובכך מדגים כי השלב הלוטאלי קבוע. הוא גם יוצר את ההקשר בין הביוץ לבין עליית החום שבאה לאחריו.
1897 מתגלה כי ניתן להעניק “תמצית שחלות” לנשים לאחר גיל המעבר על מנת להקל על גלי חום. זהו השימוש המדווח הראשון בהורמונים לצרכי רפואה.
1877 “שאלת המנוחה לנשים בזמן הוסת“, מתפרסם על ידי ד”ר מרי פוטנם ג’ייקובי. בעקבות זכייתה בפרס בויסטון באוניברסיטת הרווארד בשנת 1876. במחקרה, נשים תיעדו מספר נתונים פיזיולוגים כמו דופק וחום גוף. עבודתה הוכיחה לעולם כי הווסת היא איננה מחלה.
1868 ד”ר ג’יי מריון סימס השווה את תכונותיו של ריר צוואר הרחם עם תכונותיו של חלבון ביצה.
1868 ו. סקווייר (Squire) ציין לראשונה כי טמפרטורת הגוף הבסיסית מראה דפוס דו שלבי במחזור.
1855 ד”ר ו. טיילר סמית, חבר המכללה המלכותית לרופאים בלונדון, מתאר את ריר צוואר הרחם בזמן אי פוריות: “הוא סוגר את צוואר הרחם ומגן על חלל הפונדוס מפני גורמים חיצוניים באופן מוחלט כאילו מדובר בקתת סגירה. ” ובשלב הפורה של המחזור: “נראה כי הריר מספק אמצעי מתאים למעבר הזרע דרך צוואר הרחם לחלל הרחם.”
1854 רופא אנגלי בשם ג’ורג דריסדייל מלמד נכון את מטופליו כי הימים בסמוך לווסת הם הכי פחות פוריים. זו נשארת השקפת מיעוט לכל אורך המאה ה -19.
1837 תצפיות הנוגעות לשינויים בהפרשות הריר בצוואר הרחם פורסמו על ידי הגינקולוגים הצרפתים דון (בשנת 1837) ופושה (בשנת 1847).

מקורות מידע

  1. Dhaval K. Patel and Darshit G. Prajapati. “Study the accuracy of salivary ferning test as a predictor of ovulation.” Accessed January 10, 2019.
  2. Moglia et al. “Evaluation of Smartphone Menstrual Cycle Tracking Applications Using an Adapted APPLICATIONS Scoring System.” Accessed January 11, 2019.
  3. Berenice Magistretti. “The rise of femtech: women, technology, and Trump.” Accessed January 11, 2019.
  4. Freundl, Guenter & Sivin, Irving & Batár, István. (2010). State-of-the-art of non-hormonal methods of contraception: IV. Natural family planning. The European journal of contraception & reproductive health care : the official journal of the European Society of Contraception. 15. 113-23. 10.3109/13625180903545302.
  5. Uncredited. “When and why did FACTS begin?” . Accessed January 11, 2019.
  6. Brosens et al. “Self-assessment of the cervical pupil sign as a new fertility-awareness method.” Accessed January 10, 2019.
  7. Pyper, C, Knight, J, Glob. Libr. Women’s Med.,2008; DOI 10.3843/GLOWM.10384Fertility Awareness Methods of Family Planning for Achieving or Avoiding Pregnancy
  8. John R. Weeks. “An evaluation of the use-effectiveness of fertility awareness methods of family planning.”. Accessed January 10, 2019.
  9. Cochrane Systematic Review. “Fertility awareness‐based methods for contraception.” Accessed January 10, 2019.
  10. Jennings V, Sinai I. “Further analysis of the theoretical effectiveness of the TwoDay method of family planning.” Accessed October 16, 2019.
  11. Georgetown University. “Standard Days Method.” Accessed January 11, 2019.
  12. Sinai I, Jennings V, Arévalo M. “The TwoDay Algorithm: a new algorithm to identify the fertile time of the menstrual cycle.” Accessed October 16, 2019.
  13. The Discovery of Different Types of Cervical Mucus and the Billings Ovulation Method. Erik Odeblad Emeritus Professor, Dept. of Medical Biophysics, University of Umeå, Sweden.
  14. Eleanor L. Capeless and James F. Clapp. “Cardiovascular changes in early phase of pregnancy.” December 1989. Volume 161, Issue 6, Part 1, Pages 1449–1453.
  15. Lisa Hendrickson-Jack. “FFP 056 | The History of Fertility Awareness Based Methods | The Justisse Method of Fertility Management | Learning and Teaching Fertility Awareness | Geraldine Matus.” Accessed January 11, 2019.
  16. Temporal relationships between indices of the fertile period. Fertil Steril. 1983;39(5):647-655. doi:10.1016/s0015-0282(16)47060-3
  17. Uncredited. “Creighton Model FertilityCare System.” Accessed January 10, 2019.
  18. Bernie O’Hara, “ The Development of NFP”, May 29, 2014.
  19. Thyma, P. (1978). The double-check method of family planning. Collegeville, Minesota, USA: The Liturgical press.
  20. Kippley, John F. “A Short History of Natural Family Planning.” Accessed January 10, 2019.
  21. Knights of Columbus. “Columbia: July 2018.” Accessed January 25, 2019.
  22. Uncredited. “Billings LIFE – Leaders in Fertility Education.” Accessed January 10, 2019.
  23. Keefe E. A practical open-scale thermometer for timing human ovulation. NY State J Med 1949;49: 2554–5.
  24. Museum of Applied Arts & Sciences. “Birth control calculator, ‘Rythmeter’, in kit complete with instruction booklet.” Accessed January 11, 2019.
  25. Greulich , W. W. and Morris, E. S. , “An Attempt to Determine the Value of Morning Rectal Temperature as an Indication of Ovulation in Women,” Anatomical Record 79 (1941), supp!. 27, p . 27.
  26. Kippley, John F. “A Short History of Natural Family Planning.” Accessed January 10, 2019.
  27. Ideal Marriage; Its Physiology and Technique , Th. H. van de Velde, 1930.
  28. Ogino K.U¨ ber den Konzeptionstermin des Weibes und seine Anwendung in der Praxis. Zentralbl Gyna¨kol 1932; 12:721–32. (in German).
  29. Knaus H. Die periodische Frucht und Unfruchtbarkeit des Weibes. Zentralbl Gyna¨kol 1933;57: 1393–409.
  30. The Embryo Project Encyclopedia
  31. Van de Velde Th H. U¨ ber den Zusammenhang zwischen, Ovarialfunktion, Wellenbewegung und Menstrualblutung. Harlem: Bohn 1904.
  32. Uncredited. “A Brief History of Fertility Charting.” Accessed January 10, 2019
  33. Colleen L. Casey and Christine A. Murray. “HT update: spotlight on estradiol/noretheindrone acetate combination therapy.” Accessed January 11, 2019.
  34. Kippley, John F. “A Short History of Natural Family Planning.” Accessed January 10, 2019.
  35. Jan Mucharski, History of the Biologic Control of Human Fertility with a Foreword by Edward F. Keefe, MD, FACOG, 1982, 90 Ibid.
  36. Shirley Green (1972). The Curious History of Contraception. New York: St. Martin’s Press. pp. 138–43. ISBN 0-85223-016-8.

מיכל שונברון מוסמכת ע"י

איגוד המנחות העולמי לשיטת המודעות לפוריות

המידע המוצג באתר הוא חינוכי בלבד ואינו מיועד להחליף ייעוץ רפואי של רופא מוסמך או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות. מטעמי נוחות ומטבע הדברים, המידע באתר מנוסח בלשון נקבה, אך מתייחס לכל מי שנולדה עם רחם ושחלות, גם אלו שאינן מזוהות מגדרית כנשים.

צרי קשר

הצטרפי לניוזלטר

קישורים מהירים