מבוא
במהלך שנות עבודתי בתחום הבריאות הרבייתית וחינוך לפוריות, הייתי עדה למספר גילויים שגרמו לתהפוכות בעולם הרפואה ושינו את המוסכמות המקובלות. על פי מומחים, כמעט מחצית מכל הפרקטיקות הרפואיות אינן מבוססות על ראיות מדעיות מספיקות. היפוך רפואי הוא מונח המתייחס לפרקטיקות מקובלות שנמצאו מאוחר יותר כשגויות עקב ניסויים קליניים מאוחרים שהובילו לשינוי עמדות וגישות. בתחום בריאות האישה, ראינו לפחות חמישה היפוכים משמעותיים בעשורים האחרונים:
- בדיקות גניקולוגיות שגרתיות שנתיות אינן מומלצות לכל אישה אלא רק למי שזקוקה למעקב.
- פעם הדרך הסטנדרטית לטפל בסרטן השד היתה להסיר את השד ואת הרקמות שתחתיו. כיום זו כבר לא ברירת המחדל, זאת בעקבות מחקרים שהראו כי שיעורי התמותה בקרב מטופלות שעברו כריתת שד מלאה לעומת כאלה שהוסר מהן הגידול בלבד היו זהים.
- בעבר, רופאים נהגו להמליץ לנשים בגילאי 40-49 לעשות בדיקות ממוגרפיה כל 1-2 שנים. מחקרים הראו כי חסרונות הבדיקה עולים על יתרונותיה ואין יותר הנחיה גורפת לבצע אותה אלא במקרים מיוחדים.
- פעם הומלץ על טיפול הורמונלי חלופי (HRT) בכדי להילחם בהשפעות ההזדקנות בקרב נשים לאחר גיל המעבר, כולל מחלות לב ואובדן עצם. היום, בעקבות מחקרים, טיפול זה נחשב יותר מסוכן מאשר מועיל.
- במשך עשרות שנים לא היה מקובל בארץ להמליץ על התקן תוך רחמי לנשים שטרם הביאו לעולם שני ילדים. כיום מכשירים אלה נפוצים יותר מאי פעם, והם נהנים מפופולריות מחודשת.
ברוח זו של חקירה מדעית מחודשת, מאמר זה מתחקה אחר הראיות לאמצעי המניעה העתיק ביותר הידוע לאדם, משגל נסוג. בעידן שבו יותר ויותר נשים מחפשות אלטרנטיבה טבעית לאמצעי מניעה הורמונליים, עלינו לבחון מחדש את עמדותינו כלפי שיטה אשר עשויה להיות בטוחה ויעילה יותר למניעת הריון ממה שחשבו בעבר.
מאמר זה מסכם את המחקר אודות מה שאנו יודעים על זרע, נוזל טרום שפיכה ויעילות המשגל הנסוג, במטרה לבחון מחדש את הראיות המדעיות ולקדם בחירה מושכלת בנוגע לבריאות מינית ומניעת הריון.
אנטומיה ופיזיולוגיה
כיס האשך בנוי במיוחד כדי לאפשר ויסות טמפרטורה ולאפשר תנאים טובים ליצירת זרע. יצירה ושמירת זרע בכיס האשך דורשים סביבה תומכת, כלומר 0.37 מעלות צלזיוס פחות מאשר בשאר הגוף. כיס האשך מתכווץ ונרפה בהתאם לחום הגוף של הגבר כדי לווסת את הטמפרטורה שלו. כשקר במיוחד, האשכים מתכווצים ומתקרבים לגוף, אך כשחום הגוף גבוה, למשל בזמן עוררות מינית, האשכים נרפים ומתרחקים מהגוף על מנת לווסת את החום בכיס האשך ולשמור על הטמפרטורה הדרושה לזרע.
נוזל טרום שפיכה (נט”ש) הוא חומר סיכה טבעי הנפלט מהפין בזמן עוררות מינית לפני השפיכה ומשמש לסיכוך בזמן קיום יחסי מין. למרות שהנט”ש מופרש מבלוטת הקאופר (בשונה מנוזל הזרע שמגיע מהאשכים), הוא עדיין עשוי להכיל שאריות של זרע חי. יש חוקרים המאמינים כי שאריות זרע שעשויות להישאר בפי השופכה ממפגש מיני קודם, עלולות להוות “זיהום צולב”, שכן גם הנט”ש וגם נוזל הזרע עוברים דרך פי השופכה.
ע”פ סקרים, למרות שהסיכוי להריון מנט”ש נמוך יחסית ויכול להשתנות מאדם לאדם, 22% מהזוגות המשתמשים במשגל נסוג כאמצעי מניעה עיקרי נכנסים בסופו של דבר להריון.
אחרי שפיכת זרע, בין עם ע”י אוננות או יחסי מין, עלול להיוותר זרע בפי השופכה של הפין. קיימים מחקרים סותרים שבחלקם לא נמצא זרע בפי השופכה ובחלקם כן.
לאור המחקרים הסותרים, אנשי מקצוע במהלך השנים בחרו בגישה שמרנית ולא הסתמכו על שיטת המשגל הנסוג מחשש לנוכחות זרע בנט”ש. אם יש הוכחה שקיימים רק תאי זרע מעטים בנט”ש, ניתן להבין מדוע ארגונים בינלאומיים מציעים שהשיטה היא לגיטימית למניעת הריון כי יעילותה דומה ליעילות הקונדום.
מגמות השימוש במשגל נסוג
ע”פ ויקיפדיה, יש רמה מאוד נמוכה או היעדר תאי זרע בנוזל טרום שפיכה. עם זאת, כמה מחקרים מצאו כי משגל נסוג יכול להיות יעיל במניעת הריון כמעט כמו קונדומים. נערכו מספר מחקרים בקנה מידה קטן (בין 4 ל- 23 גברים) בהם לא נמצאה נוכחות של זרע בנט”ש ולכן המסקנה היתה כי נט”ש אינו יעיל ליצירת הריון.
מיתוג הסטיגמה על משגל נסוג
משנות ה-30, הגישה התרבותית הרווחת לגבי משגל נסוג כשיטה לא אמינה קיבלה גיבוי מהספרות הרפואית. 30 שנה לאחר מכן, ב-1966 מאסטרס וג’ונסון פרסמו ספר בשם Human Sexual Response שהפך להיות סטנדרט בתחום זה ויצר מערכת אמונות שאומצה ע”י רופאים וכן ע”י הציבור הרחב. הספר ציין כי תיתכן נוכחות זרע בנוזל טרום השפיכה שעשוי לגרום להריון. למרות שלא הובאה ראיה מדעית לכך, התפיסה שמשגל נסוג איננה שיטה אמינה למניעת הריון נשארה בתודעה החברתית והרפואית למשך שנים רבות.
מחקרים שבוצעו בנושא הובילו למסקנות סותרות ודעות חלוקות. מרביתם בוצעו במדגמים קטנים מאוד של גברים, ורובם המכריע אינם מציינים כמה זמן עבר בין השפיכה לבדיקת נוכחות הזרע.
סקירת ספרות בנושא נט”ש
- מחקר אמריקאי משנת 1993 לגבי היעדר זרע בנוזל טרום שפיכה בדק דגימות של נט”ש בקרב גברים נשאי HIV לעומת גברים שאינם נשאי HIV. במרבית הדגימות מצאו את הוירוס אבל כמעט לא מצאו תאי זרע. יתר על כן, תאי הזרע שנמצאו היו כמעט ללא תנועה.
- מחקר ישראלי מ-2003 בדק נוכחות של זרע בנט”ש שמקורו בבלוטת הקאופר. סה”כ נבדקו 12 דגימות נט”ש אצל 12 גברים ולא נמצא זרע. גם במחקר זה לא צויין תוך כמה זמן ממועד השפיכה בוצעה הבדיקה.
- ב-2009 מכון גוטמאחר בארה”ב פרסם מאמר הטוען כי לאור העובדה ששיעורי היעילות בין קונדום ומשגל נסוג הם דומים (בין 80-85%) ומכיוון שקיים מחסור במחקרים ראויים, לא נכון לפסול משגל נסוג כאמצעי למניעת הריון. ניתן בהחלט להשתמש במשגל נסוג יחד עם שיטות נוספות.
- מחקר מ-2010 בדק את תוחלת החיים של הזרע בשתן שלאחר השפיכה אצל גברים פוריים. 10 גברים בריאים מסרו דגימות נט”ש ודגימות שתן לפני ואחרי שפיכה. הדגימות נלקחו פעמיים: בתוך חצי שעה ובתוך 11 שעות מרגע השפיכה. הפרמטרים שנבדקו היו: כמות, חיות ותנועתיות של הזרע. באף אחת מהדגימות שנלקחו לא נמצא נוזל טרום שפיכה. ריכוז הזרע הממוצע היה 50 מיליון תאי זרע ל-25.8 מיל’. לאחר חצי שעה, 60% מדוגמיות הנט”ש הכילו תאי זרע, (מ.ש. אך לא ברור באיזו כמות). לאחר חמש שעות, לא ניתן היה למצוא נוכחות של זרע. המסקנה- רצוי לבצע מחקר חוזר כדי לוודא את הממצאים.
- מחקר מ-2011 בדק את תכולת הזרע בנט”ש באמצעות 40 דגימות מ-27 נבדקים נאספו ביחידות IVF. אצל 10 נבדקים (37%) נמצאו כמויות מזעריות של זרע בנט”ש. חלק מהגברים נתנו דגימות מס’ פעמים וגילו מגמה: או שהזרע היה נוכח בכל הדגימות, או שלא היה נוכח כלל. מחברי המחקר מסבירים את התופעה בכך שיתכן שחלק מהגברים מסרו את דגימות הנט”ש בתוך הזרע כיוון שהם היו נבוכים למסור כמות נט”ש קטנה. מסקנה זו מורידה את אמינות המחקר. אף אחת מהדגימות לא הכילה כמות מספקת של זרע כדי להגדיר את הנוזל כפורה ורק בשתי דגימות מתוך ה-40 נמצאה רמת תנועתיות גבוהה מספיק כדי להיחשב לפוריה. המסקנה היא שהסיכוי להריון מנט”ש נמוך עד אפסי.
- מחקר מתאילנד מ-2016 בדק נוכחות זרע בנט”ש אצל 42 גברים בריאים. שאריות זרע נמצאו ב-16% מהדוגמיות. לא צויין כמה זמן עבר ממסירת הדגימות ועד לבדיקה המיקרוסקופית, או מה היתה כמות הזרע שנמצאה בקרב אותם 16%.
- ב-2012 ו-2019, האיגוד הבינלאומי לתכנון המשפחה (IPPF) פרסם עובדות ומיתוסים על משגל נסוג:
- כאשר נט”ש יוצא מהגוף הוא עשוי להכיל שאריות זרע משפיכה קודמת בכמות מזערית שמהווה סיכון קלוש מאוד להריון (כמה מאות תאי זרע).
- כותבי המאמר ממליצים לגבר להשתין לאחר השפיכה ולנגב את פתח הפין על מנת להסיר שאריות זרע לפני המגע המיני הבא.
- יעילות שיטת המשגל הנסוג תלויה ביכולת הגבר לצאת בזמן בכל פעם שיש מגע מיני.
- היעילות המעשית היא כ-80%.
- יתכן שנמצאים תאי זרע בנט”ש אחרי שפיכה, דבר שעלול לגרום להריון. בנוסף נט”ש גם עשוי להכיל זיהומים שמועברים באמצעות יחסי מין, כולל איידס. השיטה מומלצת לזוגות שמוכנים לקחת על עצמם את הסיכון להריון.
8. ב-2019, ג’ן שוורץ פרסמה סקירה מחקרית לגבי מניעת הריון באמצעות משגל נסוג. המחברת מציינת שביישום נכון, יעילות השיטה היא 95-96%, אך כמובן מה שמעניין אותנו זה יעילות מעשית ולא תיאורטית, שלטענתה עומדת בין 70-80%. למשל, במצב שכרות ושתיית אלכוהול, זמן התגובה הוא איטי יותר, לכן השיטה אינה מומלצת במצב זה. מכיון שאנשי מקצוע מאמינים שאין לגבר שליטה מספקת כדי ליישם את השיטה באופן נכון ועקבי, השיטה לא יעילה ולכן היא איננה ראויה. ע”פ המחברת, מי שיצר את המיתוס הזה הם הרופאים עצמם ולמעשה נט”ש קיים בזרע רק לעתים רחוקות. קיימות שאלות לגבי כמות הזרע ותנועתיותו שנותרות ללא מענה וראויות לבדיקה במחקרים עתידיים.
מסקנות
מצד אחד משגל נסוג היא השיטה הכי עתיקה בהיסטוריה האנושית וגם הכי שכיחה. מצד שני, בעולם המערבי מגלים בסקרים רבים ש”אי שימוש” באמצעי מניעה פירושו של דבר- שימוש קפדני במשגל נסוג! הסטיגמה על אי יעילות השיטה מושרשת כל כך עד שהיא אינה נתפסת כשיטה לגיטימית למניעת הריון.
מפתיע שמאז שהתחילו אנשי המדע לחקור את גוף האדם ופוריותו, לא ממש הקדישו לנושא זמן ומשאבים כדי לבחון ולהכריע, באופן גורף, אם כמות הנט”ש יכול לגרום להריון. בחיפוש באינטרנט ניתן למצוא מעל 5,000,000 קישורים על חיות הזרע בתוך גוף האישה וכמעט אין קישורים לחיות הזרע בתוך גוף הגבר. השאלה המתבקשת היא למה אין מחקרים יותר מקיפים על השיטה? התשובה ברורה: כי אף אחד לא מרוויח מזה. כשיטה טבעית, לאף אחד אין אינטרס לקדם אותה ואין בה פוטנציאל רווח.
על פי ארגון הבריאות העולמי, אם אין לגבר 15 מיליון תאי זרע למיל’ לפחות, הוא לא נחשב כפורה. משמעות הדבר שגם אם קיימת כמו זרע מזערית בנט”ש, היא לא תוכל להוביל להריון.
אף על פי שנעשו מעט מחקרים ובקנה מידה קטן מאוד, ולמרות שישנן עדויות סותרות לגבי הימצאות זרע בנט”ש, רוב המחקרים מסיקים כי גם כאשר יש נוכחות זרע בנט”ש, מדובר בכמות מזערית, מה שהופך את הסיכוי שלו להגיע לרחם או לחצוצרות ללא סביר בעליל. לפיכך הסיכון להריון לא מתוכנן בשיטת המשגל הנסוג הוא מינימלי.
הגישה הרווחת אומרת שהיעילות הסטטיסטית של משגל נסוג דומה מאוד לזו של הקונדום, אם כך, לא נכון לפסול שיטה אחת על פני השניה. כמו עם כל אמצעי מניעה, עליך להכיר את היתרונות והחסרונות של השיטה לפני שתבחרי להשתמש בה.
מעבר לשיקולים המדעיים והמחקריים, ישנן מספר עובדות על משגל נסוג שלא מובנות מעליו: השיטה לא עולה כסף, אין תופעות לוואי, והיא לא דורשת התאמה או מרשם רופא. יש גם חסרונות לשיטה: פגיעה בהנאה (לגבר וגם לאישה), והיא לא מונעות דלקות מין.
אחד הדברים המפתיעים שנלמדו מסקירת ספרות זו הוא שאף אחד מהמחקרים לא מציין את ההשפעה השלילית של גורם הטמפרטורה. זרע אינו יכול לשרוד זמן רב בתוך דרכי הרבייה של הגבר. זו הסיבה שהאנטומיה הגברית היא לגמרי חיצונית לגוף. בנוסף, אנו יודעים שבימים הפוריים של האישה, חום הגוף שלה נמוך יחסית, מה שעשוי להעיד על מנגנון אבולוציוני נוסף להגדלת סיכויי ההתעברות במהלך חלון הפוריות.
הנחיות לשימוש במשגל נסוג
ההנחיות הבאות מומלצות אך ורק לזוגות שיכולים ליישם את הכללים הבאים:
- השיטה מומלצת רק לזוגות במערכת יחסים רצינית וארוכת טווח. השיטה אינה מתאימה למערכות יחסים מזדמנות או חדשות.
- על בן הזוג להיות בעל ניסיון וביטחון בשליטה על השפיכה שלו, ונקי מהשפעת אלכוהול או סמים.
- אין להסתמך על שיטה זו בלבד במהלך חלון הפוריות. בימים אלה יש לשלב גם שיטה אחרת: מחסום פיזי (קונדום או דיאפרגמה) או קוטל זרע.
- השיטה בטוחה רק בתנאי שחלפו לפחות ארבע שעות מאז השפיכה האחרונה של הגבר, ובתנאי שהגבר השתין מאז. זה מקטין את ההסתברות שנוזל טרום שפיכה המכיל זרע יגיע לרחם או לחצוצרות. החומציות של השתן מצמצמת מאוד את התנועתיות של הזרע. על האישה לוודא כי בן זוגה לא הגיעה לשפיכה לפני המגע המיני, למשל ע”י אוננות.
- על הגבר לוודא כי נוזל השפיכה לא מתקרב לאזור הפות, במיוחד בימים פוריים. ידוע על הריונות שנוצרו כתוצאה מהמפגש עם נוזל זרע באזור הפות ללא חדירה.
- משגל נסוג היא שיטה המיושמת ע”י הגבר, והצלחתה תלויה בו ב-100%. על האישה לתת תשומת לב להיבטים הפסיכולוגיים והנפשיים שלה כדי להחליט עד כמה היא מסוגלת לסמוך על הגבר שאיתה. בסופו של דבר, שני בני הזוג צריכים להגיע להבנה האם שיטה זו תעצים או תגרע מהחוויה המינית שלהם מבחינת ביטחון, רוגע, נוחיות וכו’.