הורמון המשתחרר בעת ההנקה, ואחראי על ויסות זרימת החלב ועל הרפלקס המוריד את החלב מבלוטות השד דרך הצינורות אל הפטמה. הורמון זה מגביר את קשר האהבה בין אם לתינוקה.
אי יכולת להרות, להחזיק הריון אצל האישה ו / או איכות זרע ירוד אצל הגבר.
אמצעי מניעה שאינם מלאכותיים. מתוכם ישנם שני סוגים: אמצעים הבטוחים לשימוש והם בעלי הוכחות מדעיות, ואמצעי מניעה שאינם יעילים או בטוחים המבוססים על השערות.
האמצעים מתחלקים לשלוש קבוצות:
-תכשירים הורמונאליים המופיעים בצורה של גלולות, זריקה,טבעת, מדבקה,התקן תוך רחמי או שתל מתחת לעור.
-קוטלי זרע כימיים למיניהם המופיעים בצורה של נר,קצף, קרם, ג’ל או פילם (סרט דק)
(בארץ כיום מבחר מצומצם).
-שיטות מחסום אשר משתמשים בהן יחד עם קוטלי זרע כדי להגביר את יעילותן: קונדום גברי, קונדום נשי, דיאפרגמה, קאפ וספוגית.
הפרעה הורמונאלית שבה כלי הדם המתעבים בדופן הרחם צומחים באזורים מחוץ לרחם כמו החצוצרות
או/ו השחלות. התופעה יכולה להיות ללא תסמינים שהאישה מרגישה או התופעה יכולה לגרום לכאבים חזקים במהלך הווסת , כאבים במהלך משגל ולמחזורים ארוכים. המצב עשוי לגרום לחוסר פריון.
אחד ההורמונים החשובים ביותר בהקשר למחזור הפוריות של האישה. הוא מיוצר בשחלה בכמויות גדלות והולכות מתום הוסת ועד הביוץ. הוא אחראי בין השאר על ייצור הפרשה פוריה במיוחד המאפשרת לתאי זרע להיותר חיים בגוף האישה במשך ימים אחדים לפני מועד הביוץ. האסטרוגן גם אחראי על שינויים בצוואר הרחם, במועד הביוץ המאפשרים כניסה של תאי זרע אל תוך הרחם.
זוג בלוטות בגודל של שזיפים קטנים, המקבילים לשחלות של האישה, המכילות כאלף צינוריות עדינות קטנטנות ובתוכן מיוצר הזרע. בלוטות אלה תלויות מחוץ לגוף מהסיבה שהזרע מתפתח טוב יותר בטמפרטורה הנמוכה יותר מחום הגוף. תאים מיוחדים מייצרים את הזרע וגם המפרישים את ההורמון הגברי טסטוסטרון.
בדיקות שתן או דם המזהות נוכחות של הורמוני הריון (HCG). בדיקות דם נחשבות ליותר רגישות ואמינות ואפשר לבצען מוקדם יותר מבדיקת שתן.
שחרור הביצית הבשלה מן השחלה אל תוך החצוצרה.
כאשר שתי ביציות נפרדות משתחררות מהשחלה תוך טווח של 24 שעות . ההפריה במקרה כזה מביאה לתאומים לא זהים.
כאשר ביצית בשלה משתחררת מן השחלה במועד מוקדם מהצפוי
תא מין המצוי בשחלה בתוך שקיק הקרוי זקיק.
איבר בגוף היוצר חומרים כימיים וביניהם גם הורמונים.
ממוקמות מעל כל אחת מהכליות. מייצרות הורמונים, אחראיות על ויסות מאזן המים והמלחים בגופנו. שומר על רמת הסוכר, לחץ הדם, חוזק שרירים וזיעה. משפיע על העצמות, מצב רוח ומערכת החיסון. מושפע ממצבי מתח.
בלוטה חיונית ופחות מוכרת, המוסיפה נוזל סיכתי לגבר בעת גירוי מיני ומגע מיני.
שתי בלוטות קטנות אך פעילות במיוחד הנמצאות בסמוך לבלוטת הערמונית (פרוסטאטה). הבלוטות אוגרות זרע ומייצרות נוזל המרכיב כ- 50% מכל נוזל הזרע (השפיכה). נוזל זה עשיר בסוכרים ומשמש מקור אנרגיה לזרעים. מיוצרים שם חלבונים נוספים המשמשים כמקרישים.
בלוטה קטנה אך בעלת תפקיד ראשי בייצור נוזל מיוחד המגן על הזרע ומעשיר אותו. אצל גבר צעיר הבלוטה בגודל של אגוז הגדל במהלך השנים
איבר בגוף האישה שתפקידו הבלעדי הוא ליצור עונג. גודלו כגודל אפונה והוא עשוי ריקמה זקפתית. יש בו יותר עצבים מכל מקום אחר בגוף והוא מקביל בתיפקודו לפין אצל הגבר. הוא נמצא מעל פתח השופכה ומכוסה בעור מגן המחבר בין השפתיים הפנימיות של הנרתיק. הוא מהווה המקור העיקרי לאורגזמה הנשית. (תמונה)
דופן הרחם (אנדומיטיום)החלק הפנימי של הרחם העשוי כלי דם המיועדים להזין את העובר במהלך ההריון. אם מתרחשת הפריה הביצית המופרית משתרשת בתוכו. אם לא היתה הפריה היא מתפרקת/מתמוססת (וסת).
דימום או כתם כהה המופיע במועד הביוץ אצל מיעוט הנשים. מהווה תופעה תקינה לחלוטין כתוצאה משינויים הורמונאליים המתרחשים באותו עת.
דימום שמקורו ברחם. הוא מתרחש כתוצאה מהתרוקנות דופן הרחם אם לא חלה הפריה. כאשר המחזור תקין, הוסת תמיד מתרחשת בין 12-16 יום לאחר הביוץ.
גופיף המתפתח משאריות הזקיק לאחר הביוץ. הוא מפריש כמויות גדולות יחסית של הורמון הפרוגסטרון. הורמון זה אחראי על ריפוד דופן הרחם לקליטת ביצית מופרית. הגופיף תומך בהריון כחודשיים ואז מתמוסס. חוסר בפרוגסטרון עשוי לגרום להפלה טבעית לפני שהאישה בכלל יודעת שהיא בהריון.
תכשיר הורמונלי מלאכותי שפעולתו היא מניעת הביוץ ויצירת הפרשה לא פורייה שמונעת הזנת הזרע בגוף האישה. הגלולה גם מונעת ריפוד של דופן הרחם שחיוני להריון מתפתח. השבוע של אי נטילת הגלולה גורמת לדימום סמלי אך לא מהווה את הוסת אמיתי.
טיפול הורמונאלי הניתן עד 72 שעות מעת קיום יחסי מין לא מוגנים ומונע הריון לפני היווצרותו. השימוש לפני הביוץ מונע שחרור הביצית מהשחלה. בשימוש אחרי הביוץ מעכב את התפתחות הגופיף הצהוב.למרות הזמינות של הגלולה – לא רצוי מבחינה בריאותית להשתמש בה באופן קבוע – היא מיועדת למצבי חירום בלבד. שימוש בתדירות גבוהה גורם לשיבושי מחזור. ניתן להשיג את הגלולה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.
חומר כימי המופרש מבלוטות ואחראי על ויסות תהליכים ותאום פעולות שונות בגוף. הוא מובל בדם.
הורמון המופרש ע”י העובר כמה ימים לאחר השתרשותו ברחם. התפקיד העיקרי של הורמון זה הוא להחזיק את הגופיף הצהוב בשחלה והמשך הפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון עד שהשליה תתפתח. ניתן לזהותו בבדיקת דם כעשרה ימים אחרי ההפריה או לאחר כשבועיים בבדיקת שתן.
הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח וגורם לגירוי השחלות לייצור ביציות ולהפרשת הורמון האסטרוגן.
הורמון המיוצר בבלוטת היותרת וגורם לביוץ ולהתפתחות הגופיף הצהוב בשחלה. ניתן למדידה בשתן בעזרת ערכות ביוץ או בבדיקה של הדם.
איבר בגודל אפונה, המשמש בלוטה ראשית מכיוון שבה מיוצרים הורמונים המשפיעים על איברים רבים בגופנו. בין היתר מפריש FSH (הורמון המעורר את הזקיקים) ו – LH (הורמון המעורר את הגופיף הצהוב) המעוררים את השחלות לייצר הורמוני מין נקביים וזכריים (אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון) החיוניים לפוריות, ביוץ והריון. אחרי לידה בעל תפקיד בייצור חלב המבוקש / הדרוש להנקה.
בלוטה חשובה ביותר אשר תפקידה לווסת את מנגנון הבקרה של המערכת ההורמונאלית. מפרישה גם הורמון GnRH המעורר את בלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח).
פרק הזמן בין ביוץ ועד קבלת הווסת הבאה. זהו פרק זמן קבוע שנע בין 12 – 16 יום.
מפגש המתרחש בין תא הזרע לביצית בשליש התחתון של החצוצרה.
נוזלים החיוניים לתהליך הפוריות אצל האישה. הם מיוצרים בצוואר הרחם בתוך נקיקים המיועדים לכך. הפרשות טבעיות אלו משתנות במהלך מחזור הפוריות בהתאם לשינויים ההורמונאליים המתרחשים בגוף.
נוזל מיוחד המופרש אצל האישה לפני הביוץ. הוא דומה לנוזל הזרע אצל הגבר ומשמש כאמצעי להובלת הזרע אל הביצית. זוהי הפרשה רטובה יחסית וברת מתיחה. היא חלקלקה ודומה לג’ל שקוף או לחלבון של ביצה. היא יכולה להזין את תאי הזרע בגוף האישה עד חמישה ימים.
באמצעות בדיקה יום יומית של סימני הביוץ וכלל סימני הפוריות הקשורים למחזור הווסת, כל אישה מסוגלת לאתר את הימים הפוריים והלא פוריים שלה. כאשר האישה רוצה למנוע הריון עליה להימנע מחדירה בקיום יחסים בימים הפוריים שלה או להשתמש בשתי שיטות מחסום (כמו קוטל זרע, קונדום, דיאפרגמה). אם ברצונה להיכנס להריון תוכל להשתמש באותו ידע לקיום יחסי מין בימים הפוריים שלה.
שיטה למניעה או לכניסה להריון, שאיננה דורשת התערבות חיצונית או הורמונאלית. על סמך בדיקה יומיומית של סימני מחזור הפוריות (הפרשות, צוואר הרחם, סימנים משניים) יכולה אישה לאתר את הימים הפוריים ואת הימים הלא פוריים שלה. באם היא רוצה למנוע הריון תוכל להשתמש באמצעי מניעה נוסף בימיה הפוריים (כגון קונדום , קוטל זרע, דיאפרגמה וכד’) ובאם היא מעוניינת בהריון תוכל להשתמש באותו ידע לקיום יחסי מין בימיה הפוריים.
השיטה נבדלת מ”שיטות הלוח” או “הימים הבטוחים” (ראי בעמוד “על שמ”פ”).
שקיק נוזלי המקיף את הביצית ומפריש אסטרוגן לקראת הביוץ.
חום הגוף כאשר הוא שרוי במנוחה גמורה (כשלוש שעות לאחר שינה והימנעות מכל מאמץ פיזי). נמדד בעזרת מדחום מיוחד. בעזרת המדידות יכולה אישה לזהות את סיומו של הביוץ ואת הימים הלא פוריים לאחר מכן.
זוג צינורות בעובי של ספגטי מבושל המחוברות לשני צדי הרחם. יש להן שתי מטרות: הראשונה היא לסייע לזרע לנוע אל עבר הביצית, הממתינה לו בשליש התחתון של החצוצרה שם תתרחש ההפריה. השניה היא לסייע לביצית המופרית לנוע אל עבר הרחם (מסע של כשבוע ימים) בכדי להשתרש שם ולהתפתח לעובר.
טבלת מעקב שאישה ממלאת על מנת להכיר את מגמות גופה ולזהות את הימים הפוריים והלא פוריים של המחזור. (ר’ כפתור הורדת טבלאות)
הורמון זכרי המיוצר באשכים של הגבר ואחראי על ההתפתחות המינית שלו ועל תפקוד אברי הרבייה שלו. הורמון זה גם חיוני לנשים ומןפרש בשחלות וגם בלוטת יתרת הכיליה. ההורמון חשוב לחיזוק שרירים וצפיפות העצם, וגם תורם לחשק המיני.
הימים שסביב הביוץ, בהם האישה פורייה ועלולה להיכנס להריון, באם מתרחשת שפיכה פנימית או בסמוך לפתח הנרתיק. חשוב לציין כי הביוץ עצמו הינו רק חלק ממה שנקרא התקופה הפורייה.
מונח מתוך ‘השיטה הטבעית’. מדובר בימים שלפני ואחרי הביוץ, בהם לא יכולה האישה להיכנס להריון. פרק הזמן משתנה מאישה לאישה ותלוי גם במיומנות שרכשה בשיטה.
מיחוש בבטן התחתונה במועד הביוץ. נחווה ככאב חד ומהיר בצד ימין או בצד שמאל, או כתחושת כבדות בבטן התחתונה למשך מספר שעות. נגרם כנראה כתוצאה מתהליך שחרור הביצית מעבר לדפנות השחלה וקליטתה בחצוצרה.
תהליך בו לומדת אישה להיות מודעת למחזוריותה ולפוריותה. ידע בו תוכל להשתמש בכדי להמנע או להיכנס להריון ובכלל כדי להיות מודעת יותר לעצמה ולגופה. הלימוד כולל:
***שיטה זו אינה דומה כלל לשיטה הנקראת “הימים הבטוחים” או “שיטת הלוח”.
פרק זמן מוגדר מהיום הראשון של דימום/וסת ועד ליום האחרון לפני הוסת הבאה. אורך מחזור טיפוסי הוא בין 21 ל- 40 יום.
זיהומים שאפשר להידבק בהם באמצעות מגע מיני מכל סוג- אפילו במגע חד פעמי. זיהומים אלה יכולים לגרום לפגיעה בבריאות ובפוריות. מדובר בעברת חיידקים ו/או וירוסים בין אנשים. לא תמיד מופיעים תסמינים ולכן הדרך הבטוחה ביותר למין בטוח עם בן או בת זוג לא קבוע- הוא שימוש עקבי בקונדום.
נוזל המופרש מאיבר המין של הגבר בעת אורגזמה. בתוכו כמה מאות מיליוני תאי זרע מיקרוסקופיים המהווים עד כ – 5% מהנוזל. אך רוב רובו עשוי מנוזל המזין את תאי הזרע ומסייע להם במסעם (כ95%).
נוזל שקוף וסיכתי המופרש מאיברי המין היוצא מהפין של הגבר או מהנרתיק של האישה בעת גירוי מיני. אצל הגבר נוזל זה מופיע זמן רב לפני השפיכה/אורזגמה שלו. נוזל זה עשוי להכיל תאי זרע חיים במיוחד במקרה והיתה שפיכה מספר שעות לפני כן. זהו מידע חשוב למי שמסתמך/ת על משגל נסוג כשיטה יעילה למניעת הריון. אצל האישה ההפרשה זו חיונית בזמן הנאה מינית ומקילה בעת החדירה.
מעין ‘ענפים’ קטנטנים הנמצאים בתוך צוואר הרחם ואחראים על ייצור הפרשות פוריות ולא פוריות במהלך ימי המחזור. בימים שלקראת הביוץ משמשים הנקיקים ‘מקלט’ לתאי הזרע הממתינים ליציאת הביצית.
איבר נקבי הנמצא אצל האישה וקרוי גם ‘תעלת הלידה’. זהו איבר שרירי וגמיש המסוגל להתרחב מאוד כדי לאפשר חדירה בעת קיום יחסי מין או את מעבר התינוק בזמן הלידה . תאים מיוחדים שומרים על המקום חם ולך.
בנוסף לשינויים ראשוניים אשר מעידים על הימים הפוריים והלא פוריים של המחזור (כמו חום השחר, הפרשה טבעית ושינויים בצוואר הרחם), שינויים משניים משלימים ומחזקים את העדות למצב הפוריות שלנו: כגון- כאבי ביוץ, הגברת החשק המיני והתאבון, שינוים אנרגטיים ורגשיים, וכדומה.
ערכה הבודקת הורמון ה- LH בשתן על מנת לזהות את מועד הביוץ. ערכות אלה מיועדות לכניסה להריון בלבד. הן אינן משמשות שיטה למניעת הריון כי הן לא מזהות את כל הימים הפוריים של המחזור אלא רק את מועד הקרוב לביוץ.
מתייחסת לתקופה אחרי הביוץ שמתאפיינת ע”י עלייה בחום שנשמר כשבועיים. פאזה לויטאלית קצרה מתייחסת לעלייה בחום שנשמר פחות מ -10-12 יום. מצב המצביע על מחסור בפרוגסטרון או על אי איזון הורמונאלי אחר, העשויה לגרום להפלה טבעית. פאזה לויטאלית ארוכה מתייחסת לעליה בחום שנשמר 17-18 יום ויותר. מצב זה מצביע על הריון.
איבר מין זכרי. מתחלק לשלושה חלקים בשלושה מרחבים שונים. רוב גופו של הפין מורכב משלושה גופים גליליים של רקמה זיקפתית. בעת גירוי מיני החללים האלה מתמלאים עם דם הגורמים לפין להיות גדול, קשיח וזקוף. הפין חיוני להנאה מינית למתן שתן.
הורמון המופרש בשחלות על ידי הגופיף הצהוב לאחר הביוץ, הגורם לעליה בחום הגוף, להתייבשות הפרשה טבעית-פורייה ואחראי על חיזוק ובנייה של דופן הרחם לקראת הריון אפשרי.
הורמון המשתחרר בעת ההנקה. הוא מעודד יצירת חלב ואחראי על אספקת החלב. אי לכך ככל שהתינוק יונק יותר, כך ישתחרר יותר פרולקטין לדם והגוף ייצר חלב בכמויות גדולות יותר. כאשר יש קושי בלהרות רצוי לבדוק את רמות הפרולקטין בבדיקות דם.
קבוצה של חומצות שומניות הקשורות כנראה לכאבי ווסת חזקים במיוחד.
פתח בגוף האישה. הוא מאפשר יציאה של הפרשות ושל דם הוסת ו /או חדירה של הפין. במצב של חוסר גירוי מיני או של מתח עלולה חדירה לתוך הפתח לגרום לאי נוחות או לכאב. הפתח חסום בקרום בתולין העלול להיקרע כתוצאה מחדירה של הפין או בשעת מאמץ או שימוש בטמפון.
הפתח שבין הקצה העליון של הנרתיק ובין החלק התחתון של הרחם. במהלך המחזור חלים בו שינויים. לקראת הביוץ הוא נפתח ומתרכך כדי לאפשר מעבר של תאי זרע לכיוון הביצית.
האיבר המחבר בין תחתית הרחם ובין החלק העליון של הנרתיק. הפתח שבו מאפשר מעבר של נוזלים כגון הפרשות טבעיות של האישה, דימום הוסת ונוזל הזרע. צוואר הרחם נפתח ונמחק באופן זמני בעת צירי הלידה והלידה עצמה.
צינור המחבר בין כיס האשך ובין השופכה (מקום יציאת השתן) הנמצא מאחורי שלפוחית השתן. צינור זה אחראי על הובלת תאי זרע בשלים אל השופכה.
חומרים כימיים ההורגים את תאי הזרע או פוגעים בהם. בין המוצרים הקיימים: נר, ספוגית, ג’ל, פילם וקרמים שונים. ניתן להשיג אותם בבתי המרקחת ללא מרשם רופא אך בארץ קיים מבחר מצומצם יחסית.
קרום דק שמגן וחוסם חלקית את פתח הנרתיק
איבר שרירי בגוף האישה דמוי אגס גדול. דופן הרחם מתכוננת להריון על ידי עיבוי כלי הדם שבה – קרקע להשתרשות הביצית המופרית. בזמן הריון גדל הרחם פי ארבעים, וכחודש וחצי לאחר הלידה ובעזרת הנקה – חוזר הרחם לגודלו הטבעי. אם לא היתה הפריה דופן הרחם נחלשת ונושרת – זהו דם הוסת.
זוג איברים בגודל של שקד המקבילים לכיסי האשכים של הגבר. הם מייצרים הורמוני מין נקביים וזכריים (אסטרוגן, פרוגסטרון ואנדרוגנים ). בכל חודש מגרים ההורמונים ייצור של זקיקים (שקיקים קטנים ושפירים בהם מתפתחות הביציות). במועד הביוץ משתחררת אחת שהגיעה לבשלות ועוברת לחצוצרה.
זו שיטה טבעית ומדעית המאפשרת לכל אישה לזהות את הימים הפוריים והלא פוריים של המחזור על מנת למנוע או להיכנס להריון.
מונח כללי המתייחס לכל השיטות המוכרות למניעת הריון, שאין בהן צורך בשימוש בחומרים מלאכותיים. מתוכן קיימות שיטות מדעיות ובטוחות (כגון ‘השיטה הטבעית’) ושיטות שאינן יעילות למניעת הריון (כגון ‘שיטת הלוח’/’שיטת הימים הבטוחים’).
כל שיטה או אמצעי למניעת הריון המונע מצאי זרע לחדור לצוואר הרחם של האישה. ביניהם דיאפרגמה, קאפ, ספוגית, קונדום וקוטלי זרע למיניהם.
נוזל הזרע המשתחרר מאיבר המין של הגבר בעת אורגזמה.
שרירים טבעתיים באזור האגן החשובים לתמיכה בשלפוחית השתן, הרקטום והרחם אצל האישה. מומלץ לעבוד על חיזוקם לאחר הלידה. (ר’ ‘תרגילי קיגל’).
תא מין המצוי בבלוטת הזרע.
בלוטה המייצרת הורמוני תירואיד. לכך דרושה נוכחות יוד. תפקידה לווסת את קצב חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם), לווסת צמיחת תאים חדשים, לשלוט בקצב פעימות הלב ובשריפת הקלוריות. הם משפיעים על העיכול, על ייצור חום ועל הפוריות.
הפרעה הורמונאלית נפוצה הגורמת למחזורים לא סדירים ולחוסר פריון. היא מתבטאת בחוסר יכולת של הזקיקים להתפתח כראוי. לא ידוע בדיוק מה גורם לתופעה שכן היא מורכבת וקשורה לפעילות של בלוטת ושל איברים אחרים בגוף.
תרגילים פשוטים לחיזוק שרירי רצפת האגן של האישה. התרגילים כוללים כווץ והרפיה של השרירים והם יכולים לסייע גם בהוצאת הפרשות טבעיות ונוזל זרע. הם יכולים גם להגביר את ההנאה המינית של הגבר בזמן משגל. מומלצים במיוחד לנשים הסובלות מדליפת שתן ולנשים אחרי לידה. (למידע נוסף על תרגילי קיגל).
מיכל שונברון מוסמכת ע"י
איגוד המנחות העולמי לשיטת המודעות לפוריות
המידע המוצג באתר הוא חינוכי בלבד ואינו מיועד להחליף ייעוץ רפואי של רופא מוסמך או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות. מטעמי נוחות ומטבע הדברים, המידע באתר מנוסח בלשון נקבה, אך מתייחס לכל מי שנולדה עם רחם ושחלות, גם אלו שאינן מזוהות מגדרית כנשים.
צרי קשר
