ישנם זמנים בחיים בהם נשים או זוגות צריכים להימנע מהריון או לדחות אותו. סך הכל, במצטבר, מדובר בתקופה של 10 עד 25 שנה בהם נעשה שימוש כזה או אחר באמצעי מניעה.
כשצריך להחליט כיצד למנוע הריון, רובנו נעדיף את השיטות שיהיו הכי יעילות סטטיסטית, בטוחות, וקלות לשימוש. סביר להניח שנתייעץ עם גניקולוג.ית ובמקרים רבים ניתן להם להחליט.
יש נשים שתופסות את זה כעניין טכני בלבד בעוד שלאחרות מדובר בהחלטה מאתגרת. רוב הזוגות שוכחים לשאול את עצמם כיצד שיטה כזו או אחרת עשויה להשפיע על החוויה המינית שלהם.
רופא שלא נוח לו לדבר על מיניות בדרך כלל לא יטרח לציין כיצד תופעות הלוואי של אמצעי מניעה הורמונליים עשויות להשפיע על היחסים האינטימיים בין בני הזוג. אולם גם מעבר לאי הנוחות הכללית סביב נושא המיניות, הנושא רחוק מהרדאר הקליני. אנחנו לא מדברים על משהו נדיר או יוצא דופן. זה רק הפיל בחדר המיטות שלפעמים נוח לנו להתעלם ממנו.
במהלך +35 שנות הפוריות שלנו, אנחנו עסוקות הרבה במניעת או דחיית הריון. למרות שקיימות לפחות 20 שיטות שונות למניעת הריון, מצער להתמודד עם הנתון ש-40-50% מכלל ההריונות אינם מתוכננים.
בין היתר, המשמעות היא ששימוש באמצעי מניעה לאורך זמן, בצורה נכונה ועקבית, איננו מובן מאליו. מהספרות המחקרית עולה כי במהלך שנות הפוריות, 30% מכל הנשים מנסות עד חמש שיטות שונות; 50% מדווחות על אי שביעות רצון מהשיטות בהן הן משתמשות, ולכן מפסיקות או עוברות לאמצעי מניעה אחר כבר בשנה הראשונה לשימוש.
קיימים עשרות אלפי מאמרים מחקריים ומדעיים על אמצעי מניעה אך מתוכם, פחות מ-100 הבוחנים את השפעתם של אמצעי מניעה על החוויה המינית. אז מה הפלא שרופאים מתעלמים מהנושא ומותירים נשים וזוגות לסבול בשקט?
אנו יודעים שרופאים נוטים לתעדף יעילות סטטיסטית וקלות שימוש כשהם ממליצים על אמצעי מניעה למטופלות שלהם. גניקולוגים עשויים להזכיר את תופעות הלוואי האופייניות של שיטות הורמונליות כמו כתמים, בחילות, רגישות בשדיים וכאבי ראש, ובאותה נשימה להדגיש כי מדובר בתופעות חולפות לטווח הקצר בלבד. אף מילה לא נאמרת על האופן שבו שיטות שונות עשויות להשפיע על העונג המיני.
הפרדוקס של אמצעי מניעה הורמונליים
אנחנו זקוקות לאמצעי מניעה כדי שנוכל להפריד בין הריון והורות לבין עונג ואינטימיות. אנחנו משתמשות באמצעי מניעה כדי שנוכל לחוות ספונטניות ועונג מבלי לחשוש מהריון במפתיע, ומוצאים את עצמנו במקרים רבים עם חשק מיני ירוד או ללא חשק כלל.
לכל השיטות יש מחיר מסוים, יתרונות וחסרונות. הן משפיעות על כל אחת בצורה שונה ועד שלא ניסינו, לא נדע כיצד הן ישפיעו עלינו. נשים רבות מוצאות את עצמן לכודות בין הפטיש לסדן כי לא תמיד ניתן להשיג גם יעילות גבוהה וגם מקסימום הנאה בו זמנית.
למרות שגברים פוריים 24/7 ונשים רק כמה ימים בחודש, כ-80% מכלל אמצעי המניעה מיועדים לנשים ורק 20% לגברים!
ניתן לחלק את אמצעי המניעה למספר קטגוריות
- אמצעי מניעה הורמונליים כמו גלולות והתקנים תוך רחמיים המפרישים הורמונים
- התקן תוך רחמי ללא הורמונים
- מחסומים כמו דיאפרגמות וכובעון צווארי
- קוטלי זרע למיניהם
- שיטות טבעיות – כולל כמעט 20 וריאציות
- שיטות המיועדות לגבר
- עקרות-ניתוחי “סטריליזציה”- קשירת חצוצרות לנשים או צינורית הזרע לגברים
כל אמצעי המניעה משפיעים על החוויה המינית, לטוב ולרע. כמעט לכל השיטות יש השפעה מסוימת על הגוף והביולוגיה שלנו, הבריאות הפסיכולוגית והרגשית שלנו, והאינטראקציות החברתיות והבינאישיות שלנו עם הפרטנר שלנו למיטה.
אם נחשוב רגע על הנאה מינית כעל ספקטרום, נראה שהרבה גורמים משפיעים עליה: תשוקה וחשק המיני, עוררות, דימוי עצמי, סיכוך, אורגזמה, ספונטניות ודינמיקה זוגית. כאב או אי נוחות גם הוא גורם משמעותי.
מאמר זה יספק סקירה קצרה של אמצעי מניעה נפוצים, על היתרונות והחסרונות שלהם, והדרכים שבהן הם יכולים לשפר או לפגוע בחוויה המינית.
אמצעי מניעה הורמונליים
אמצעי מניעה הורמונליים מגיעים במגוון צורות שונות: גלולות, טבעות נרתיקיות, מדבקות, זריקות והתקנים המכילים אסטרוגן ופרוגסטרון סינטטי או פרוגסטרון בלבד. האחרונה בדרך כלל מומלצת לנשים מניקות ואלה שאסור להן להשתמש באסטרוגן.
כאשר הורמונים אלה מופרשים באופן טבעי במהלך המחזור החודשי, הם לא רק מכינים את הגוף לקראת ביוץ והריון, אלא משפיעים על כל מערכות האיברים בגוף שלנו. המשמעות היא שההורמונים הטבעיים שלנו משפיעים על הבריאות הכללית שלנו ולא רק על הפוריות שלנו. לכן, כאשר אנחנו צורכות תרכיבים סינתטיים של הורמונים אלו, ההשפעות על הגוף שלנו עשויות להיות לא צפויות.
יתרונות
- אמצעי מניעה הורמונליים מציעים חופש אדיר, אוטונומיה ותחושת שליטה, ספונטניות מרבית ושקט נפשי.
- בשימוש נכון, הם יעילים מאוד (מעל 90%). זה אומר שאפשר להרפות וליהנות מאינטימיות מינית ללא חשש מהריון.
- הם יכולים לספק הקלה ולשפר את איכות חייהן של נשים הסובלות מאי סדירות במחזור, כאבי מחזור חזקים, מיומות ובעיות גניקולוגיות אחרות.
- שיטות אלה יכולות גם לעזור לייצב את מצב הרוח עבור נשים שחוות תסמונת קדם וסתית חמורה.
חסרונות
- אמצעי מניעה הורמונליים יכולים להפחית את החשק המיני מכיוון שהם מורידים את הורמון החשק, טסטוסטרון (T) על ידי הגדלת הורמון נוסף בשם גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG).
- נשים מייצרות טסטוסטרון בשחלות ובבלוטת יותרת הכליה. אמנם מדובר בכמויות קטנות יותר מאשר לגברים, אך הן לא פחות חשובות לליבידו הנשי מאשר לגברי.
- הם עלולים לגרום ליובש וכאב בנרתיק כתוצאה מירידה בסיכוך הטבעי. מחקר חדש מצא שטסטוסטרון נמוך אצל נשים עלול להפחית את העונג המיני שלהן ואף לגרום לשפתי הפות להתכווץ בגודלן.
- המחקר הוכיח כי רמות הטסטוסטרון עשויות להישאר נמוכות גם זמן רב לאחר ה”גמילה” מאמצעי מניעה הורמונליים.
- אמצעי מניעה הורמונליים משבשים את התקשורת בין נוירוטרנסמיטורים במוח שלנו לשאר חלקי הגוף. הכימיקלים העיקריים במוח המושפעים מכך הם סרוטונין, דופמין, וחומצה גאמא-אמינובוטירית (GABA), הקשורים לשינה, הרפיה, נחת ורווחה כללית.
- בין תופעות הלוואי ניתן למצוא כאבי ראש, פטריות חוזרות (קנדידה), מיגרנות ושינויים במצב הרוח כולל דיכאון וחרדה.
- בהתבסס על התסמינים שחוות נשים, רופאי נשים רבים משווים את השימוש בשיטות הורמונליות למצב של הריון כיוון שנשים עלולות לחוות עלייה במשקל, שינויים בחזה ובחילות.
- בקצה השני של הספקטרום, אנשי מקצוע בתחום הבריאות משווים מצב זה למנופאוזה – ירידה בפוריות- שכן ששיטות אלו עלולות לגרום ליובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני וכאבים בזמן חדירה. לכל אישה חוויה ייחודית משלה.
התקן תוך רחמי ושיטות הפיכות ארוכות טווח
שיטות אלו מציעות את אותם היתרונות כמו שיטות הורמונליות אחרות ונחשבות אפילו יעילות יותר מבחינה סטטיסטית, כיוון שהן לא דורשות כל פעולה מצד המשתמשת.
יתרונות
- ההתקן התוך רחמי מאפשר לשכוח לחלוטין מהנושא של מניעת הריון ולהתמסר לחוויה המינית. ברוב המקרים, מכשיר כזה יכול לשבת ברחם עד חמש שנים.
- התקן תוך רחמי הורמונלי מסייע להפחית כאבי מחזור, התכווצויות ותופעות של תסמונת קדם וסתית. חלקם יעצרו לחלוטין את דימום הווסת.
- היות והתקנים אלה יעילים יותר מגלולות או מדבקות למשל, הם יכולים לשפר את הביטחון העצמי ולעודד אווירה נטולת דאגות לגבי הריון לא מכוון.
- שיטות אלו יכולות לעזור לכל אחד מבני הזוג להתמקד בהנאה מהאינטימיות המשותפת.
חסרונות
- הנחושת בהתקנים לא הורמונליים נוטה לגרום לדימום לא סדיר ולדימום וסת כבד יותר.
- עבור נשים רבות, במיוחד נשים ששומרות נידה, תופעות הלוואי הללו יגרמו ללחץ ותסכול, ויצמצמו את מספר הימים בהם הן יכולות לבוא במגע אינטימי עם בני זוגן.
- תופעות לוואי אלו עלולות להשחית לחלוטין את תחושת השליטה והדימוי העצמי המיני של האישה.
- הם יכולים לגרום להתכווצויות וכאבים באגן, אקנה, כאבי ראש, נפיחות בחזה ועלייה במשקל.
- מחקר ענק שנעשה בדנמרק מצא קשר הדוק בין השימוש באמצעי מניעה הורמונליים לדיכאון.
- לעתים יוכל הגבר להרגיש את החוט בזמן החדירה, מה שעלול לגרום לתחושה לא נעימה בפין.
- מבחינת מערכת היחסים, אם אישה חווה תופעות לוואי לא נעימות, החשק המיני והעונג שלה עלולים להיפגע וכתוצאה מכך גם של בן זוגה.
- תופעות הלוואי המיניות של התקנים אלו תלויות במידה רבה בהשפעות הגוף-נפש של מי שמשתמשת בהם.
- למרות שנשים רבות מוכנות לשלם את המחיר המיני ולהשתמש בהתקן תוך רחמי בגלל יעילותו הגבוהה לכאורה, חשוב לזכור שנשים נכנסות להריון עם התקן תוך רחמי.
אמצעי מניעה חוסמים/ חוצצים
דיאפרגמה, כובעון צווארי וקונדום נשי יכולים להשפיע על החוויה המינית של בני הזוג בדרכים שונות.
יתרונות
- שיטות אלו מאפשרות שליטה ושקט נפשי, במיוחד לאחר שרוכשים ניסיון ,מיומנות ובטחון עצמי.
- שיטות אלו אינן מפריעות למנגנונים הורמונליים ולכן העונג, החשק המיני והסיכה הטבעית אינם מושפעים.
- בן זוג שיוזם ולומד להכניס את החוצץ בעצמו יכול לשפר את החוויה הכוללת של אמון ואינטימיות משותפת. מעורבות גברית בשיטות מחסום מעידה על רצון להיות שותף שווה ופעיל באחריות המשותפת לשמירה על בריאותם המינית של בני הזוג.
- בשימוש נכון ועקבי, שיטות אלו יכולות להשיג שיעור יעילות גבוה (יש לציין ששימוש בשיטות אלה כולל אמצעי מניעה נוסף- כמו ג’ל טבעי או קוטל זרע כימי).
חסרונות
- למרות שניתן להחדיר אותם מבעוד מועד ולאפשר מידה גבוהה של ספונטניות, הם יכולים גם לפגוע בספונטניות כי בלהט הרגע צריך לעצור הכל ולהחדיר את החוצץ לפני שמקיימים יחסי מין.
- שיטות מחסום לא בהכרח מסייעות לאינטימיות ולחושניות אם לאישה לא נוח לגעת בגופה או להחדיר מכשיר לגופה.
- שיטות אלו עשויות להיות מביכות, מסורבלות או מרתיעות כשמדובר במערכת יחסים חדשה.
- גם ביחסים ארוכי טווח, החוויה עשויה להשתנות בהתאם לתדירות הסקס.
- חלק מהגברים עשויים להרגיש את המחסום במהלך קיום יחסי מין, וזה עשוי להשפיע על רמת ההנאה שלהם.
- עבור גברים יהודים שומרי מצוות, הידיעה כי נוזל השפיכה שלהם חסום מלנוע בחופשיות לתוך גוף האישה יכולה ליצור מחסום רוחני אשר פוגע בחוויה המינית הכוללת שלהם.
קוטלי זרע
קיימים סוגים רבים של קוטלי זרע בשוק: ספוגית, סרט/דף מתמוסס, ג’ל, נרות נרתיקיים, אפליקטורים עם מנה מדודה, קצף עוד.
ישנם קוטלי זרע כימיים וגם ג’לים טבעיים העשויים מחומצות טבעיות בהן יותר נשים משתמשות כיום. אלה כוללים ג’ל Caya, הנמכר יחד עם דיאפרגמה, ו-Phexxi, ג’ל שמשנה את רמת החומציות בנרתיק כדי להפוך אותו קטלני לתאי לזרע.
יתרונות
- שיטות אלו אינן הורמונליות ולכן אינן מפריעות לתשוקה, לעוררות או למצב הרוח.
- הם קלים יחסית לשימוש ולהשגה ונותנים לאישה שליטה מלאה לאחר קבלת הדרכה ונסיון מקדים.
חסרונות
- קוטלי זרע יכולים להפריע לספונטניות אם מחדירים אותם לאחר מין אוראלי למשל.
- חלק מקוטלי הזרע דורשים זמן המתנה של 5-15 דקות וחלקם פעילים רק עד כשעה.
- לעתים רחוקות, התכשירים הכימיים עלולים לגרום לתחושת גירוד או צריבה לכן חשוב להתנסות בהן לפני מגע מיני.
- במערכת יחסים חדשה, הם עלולים להיות מביכים שכן ההכרות עם תכשירים אלה היא מוגבלת.
- עם הזמן, ככל שכימיקלים מתפרקים בנרתיק, עלולות להיווצר בעיות אסתטיות סביב ריח, טעם, ונוזלים שדולפים מהגוף.
- ללא אמצעי מניעה נוסף, קוטלי זרע נחשבים פחות יעילים מיתר השיטות. לרוב הם משמשים כשיטת גיבוי, למשל בתוספת לדיאפרגמה, כאשר יש חשש גבוה להריון.
שיטות טבעיות למניעת הריון
קיימות כ-20 וריאציות של שיטות המבוססות על מודעות לפוריות. ניתן לחלקן לשלוש קטגוריות:
- שיטות המבוססות על חישוב אורך המחזורים בעבר כדי לחזות את ימים הפוריים בעתיד.
- אפליקציות ומכשירים אשר מנבאים ימים פוריים על סמך פרמטרים שונים כמו שינויים במחזור החודשי ו/או מעקב אחר טמפרטורת הגוף הבסיסית.
- שיטת המודעות לפוריות (FAM) ושיטות סימפטו-תרמיות אחרות (STM’s) המבוססות על מעקב אחר סימני הפוריות שהגוף משדר כתוצאה משינויים הורמונליים המתרחשים במהלך המחזור. שיטות אלו מאפשרות לנשים לזהות את “חלון הפוריות” שלהן על סמך התבוננות יומיומית בטמפרטורת גוף בסיסית, הפרשות היוצאות מצוואר הרחם, ושינויים של פתח צוואר הרחם עצמו. אלו הן שיטות “תצפיות” ואינן כוללות חישובים או חיזוי.
ההערות המובאות כאן לגבי השפעת השיטות הטבעיות על החוויה המינית יוגבלו לקבוצה השלישית, כיוון שהיא נחשבת לקפדנית והיעילה ביותר מביניהן.
שיטת המודעות לפוריות
יתרונות
- זוג שיצליח לשלב את שיטת המודעות לפוריות אל תוך מערכת היחסים המינית שלו ישיג תחושה של שליטה וביטחון.
- מסוגלות עצמית ודימוי גוף משופר יכולים להיות בעלי השפעה עצומה על האינטימיות וההנאה המינית.
- אין דבר מעצים יותר מאישה שיש לה קשר חזק ובטוח עם הגוף שלה, שסומכת על הגוף שלה ויודעת ביום יום מתי היא פורייה ומתי לא.
- משתמשת שמכירה את סימני הפוריות של הגוף שלה יודעת לזהות מתי היא יכולה “להרפות” ולזרום בהנאה חושנית ומתי עליה לנקוט בזהירות יתרה כדי למנוע הריון אפשרי.
- עם תמיכה ומעורבות של שני בני הזוג, האחריות על מניעת הריון הופכת להדדית ומשותפת.
- לאחר שלמדו ליישם את השיטה, זוגות יכולים להנות מחופש מיני וספונטניות מלאה עד כשלושה רבעים מהזמן, כאשר האישה איננה פוריה.
- עבור זוגות שומרי נידה הזמן הזה הוא בדרך כלל 10-12 ימים בממוצע (ימים בטוחים אחרי הביוץ).
- לשמ”פ ושיטות סימפטו-תרמיות אחרות יעילות גבוהה ביותר כשמדובר במערכת יחסים יציבה וכאשר המטרות והערכים האישיים של שני בני הזוג עולים בקנה אחד עם השיטה.
- שמ”פ יכולה לתרום בחיזוק הקשר כאשר שני בני הזוג רוצים לקחת אחריות שווה על בריאותם המינית.
חסרונות
- נדרשות כשבע עד עשר שעות כדי ללמוד את השיטה באופן יסודי אצל מנחה מוסמכת, וכמה חודשים של ניסיון כדי לפתח מיומנויות חיוניות וביטחון עצמי לשימוש יעיל בשיטה.
- במהלך הימים הפוריים של האישה, כאשר אסטרוגן גבוה יכול לעורר חשק מיני מוגבר יותר, ישנה פגיעה מסוימת בספונטניות. זוגות שרוצים לקיים יחסי מין בימים אלה צריכים להסתמך על אמצעי מניעה נוספים, ורצוי שניים בו זמנית להגברת היעילות.
- שיטות אלו דורשות רמה גבוהה של מוטיבציה, משמעת, בגרות ואחריות.
- אם בן הזוג אינו תומך בשיטה, הדבר עלול להשפיע לרעה על החוויה המינית הכוללת.
- במידה ואישה לא ממש סומכת על עצמה או על השיטה, תיתכן פגיעה בחוויה המינית הנובעת מחוסר ביטחון אישי.
אמצעי מניעה לגברים
שיטות גבריות למניעת הריון, כולל קונדומים ומשגל נסוג, זמינות ובטוחות כאשר משתמשים בהן נכון. בשני המקרים האישה צריכה לסמוך לחלוטין על בן זוגה כדי להרפות ולהנות. לחלק מהנשים, גבר שלוקח אחריות על הגנה מפני הריון יהיה מושך יותר, מה שיביא ערך מוסף לחוויה המינית.
קונדומים
יתרונות
- קונדומים מציעים יתרון אסתטי למי שלא אוהבים או נגעלים מנוזלי גוף וזרע שדולף על גופם.
- לגברים שיש להם בעיות זקפה או שחווים שפיכה מוקדמת, קונדומים יכולים לעזור לעכב אורגזמה.
- יכולים לשפר עוררות של בת הזוג על ידי לקיחת חלק פעיל בהלבשת הקונדום על הפין הזקוף.
- יש ספונטניות… עד נקודה מסוימת.
חסרונות
- קונדומים יכולים להפחית תחושות עוררות ולעורר חרדת ביצועים ומתח, במיוחד במערכת יחסים חדשה.
- חדירה ממושכת עם קונדום עלולה לגרום יובש וכאב לאישה. לחלק מהגברים והנשים יש אלרגיה או רגישות ללטקס (שניתן לפתור באמצעות קונדומים מחומרים טבעיים ללא לטקס).
- קונדומים יכולים להפחית את עוצמת האורגזמה אצל גברים.
- תמיד ישנה אפשרות לקריעת הקונדום, גם בשימוש נכון.
- גברים רבים נרתעים ואף מסרבים לשים קונדום בגלל אי הנוחות שהוא גורם להם. למצב זה יכולה להיות השפעה שלילית חמורה על אישה שמרגישה שבן זוגה אנוכי, חסר התחשבות ושולל את החשיבות של קונדומים במניעת מחלות מין ולא רק מניעת הריון.
משגל נסוג
במשגל נסוג, הגבר שולף את הפין החוצה רגע לפני השפיכה על מנת למנוע כניסת זרע לגוף האישה.
יתרונות
- המשגל הנסוג הוא השיטה העתיקה ביותר בתולדות האנושות והיא בהחלט מציעה אפשרות למין ספונטני וטבעי.
- אין כל פגיעה בהורמונים הטבעיים או בתחושה הטבעית.
- גבר שמחובר לגוף שלו ויודע לזהות מתי הוא עומד לשפוך יעניק לבת זוגו חוויה של ביטחון, הרפיה ועונג
חסרונות
- השיטה אינה מונעת זיהומים המועברים במגע מיני. זה חשוב במיוחד במערכת יחסים חד פעמית או קצרה.
- שליפה עלולה להיות מסוכנת אם הגבר חסר שליטה מלאה, במיוחד בזמן או בעקבות שימוש באלכוהול או בקנאביס.
- שליפת הפין רגע לפני השפיכה עלול להפריע קשות לרמת הסיפוק המיני של הגבר וליכולת של האישה להגיע לשיא העוררות והאורגזמה יחד עם בן זוגה.
- קיימת גם אפשרות (אם כי קטנה) של הריון לא מתוכנן אם נשאר זרע בפין משפיכה קודמת.
שיטות גבריות, כמו גם התנזרות והימנעות ממין, הן בעייתיות במיוחד בהלכה היהודית ובדרך כלל נתפסות כבלתי מקובלות.
שיטות עיקור
שיטות אלו אינן פופולאריות וכמעט אינן זמינות בישראל, אך ראוי לציין אותן. בצפון אמריקה ואירופה, עד 25% מהנשים בוחרות בקשירת חצוצרות ואחוז קטן יותר מהגברים בוחרים בכריתת צינורית הזרע מגיל מסוים כאמצעי מניעה.
דיון
סקירה זו מעלה מספר סוגיות ושאלות. ההנאה של מי עומדת בסיכון? ידוע לנו ממחקרים וסקרים שנשים נוטות לתת עדיפות להנאה של בני זוגן, מה שלעתים קרובות מתורגם לוויתור על ההנאה שלהן.
כאשר אישה חווה כאב מיני, סביר יותר שהיא תמשיך לחייך ולסבול על חשבון ההנאה שלה מאשר שגבר יעשה זאת.
מדוע לנשים אכפת יותר מההנאה של בן הזוג שלהן מאשר שלהן? זה קשור במידה רבה להתניות הדתיים והתרבותיים על מה שאמור לקרות בחדר השינה, כתוצאה מתפקידים וציפיות מגדריות מסורתיות:
- נשים משקיעות יותר במתן מענה לצרכים המיניים של בני זוגן
- לעיתים קרובות יש פער כוחות בשוויון בין המינים
- נשים רבות מאמינות שאין להן את אותה זכות להנאה מינית כמו לגבר
- נשים מקבלות מסרים מעורבים ואף סותרים מהחברה לגבי המשמעות של להיות אישה מינית. מצד אחד מעודדים אותנו להיות “סקסיות” ומאידך נוזפים בנו כאשר אנחנו מבטאות מיניות מוחצנת.
- כאב ואי נוחות גופנית של נשים הפכו לדבר נורמלי ומקובל, בוסת, בלידה, ובמיניות. במילים אחרות, “זה אמור לכאוב”.
נשים וזוגות אשר שוקלים באיזה אמצעי מניעה לבחור ירוויחו מאוד אם ישאלו את עצמם היכן ההנאה משתלבת בסיפור. לא תמיד קל לתעדף צרכים אישיים וגם ערכים מתחרים. זוגות רוצים יעילות גבוהה, בטיחות, נוחות, בריאות, שקט נפשי, ספונטניות, חופש, גישה נוחה, טבעיות, עלויות כלכליות ופסיכולוגיות נמוכות, אישור הלכתי, ואפס פגיעה בהנאה המינית.
לא קל ליישר קו בין הצרכים, הרצונות והערכים האישיים של שני בני הזוג בבחירה אחת. אם התענוג שלך נפגע, יתכן שאמצעי המניעה שבחרת הוא חלק מהבעיה.
השימוש באמצעי מניעה איננו טכני. החשש מתופעות הלוואי והאפשרות של הריון לא מתוכנן הוא אמיתי ומורכב כי הוא כולל כל כך הרבה היבטים של הגוף-נפש הנשי: ההורמונים שלה, המחזור החודשי, הבריאות הכללית ואיכות החיים, המיניות, הפוריות, הדימוי העצמי, היחסים הבין-אישיים שלה והיחסים עם עצמה.
מידה אחת לא מתאימה לכולן ואין שיטה מושלמת ואידיאלית. לכל שיטה מחיר משלה, לכן חשוב לקחת בחשבון את הצרכים של שני בני הזוג ולא רק את יעילות השיטות עצמן.
שימוש באמצעי מניעה לא אמור לבוא על חשבון ההנאה האישית, ההגשמה והסיפוק. אם השיטה שבחרת מפחיתה את התשוקה, העוררות, החשק, והיכולת להגיע לאורגזמה, אולי הגיע הזמן להעריך מחדש את האופן שבו את בוחרת למנוע הריון.
עצם המודעות לאופן שבו שיטות עשויות להשפיע על ההנאה שלך הוא צעד ראשון להכרה בבעיה, כדי שניתן יהיה לדבר עליה ולהתקדם לעבר מציאת פתרון חדש.
מאמר זה מבוסס על הרצאה מאת מיכל שונברון וג’ואן זק-פייקס במרכז רותם, ספטמבר 2020.