מכתב של נתן מאיר לקראת האזכרה של דפנה ז”ל, 2021

המילים העתיקות נותנות בי כח

בקולות העתיקים אמצא מרפא

הם עוזרים לי לחיות הם עוזרים לי לצמוח

לברוא עולם יותר יפה

ואעבור עלייך ואראך

מתבוססת בדמייך

ואומר לך בדמייך חיי

חיי, חיי, בדמייך חיי

ואומר לך בדמייך חיי

עוד מתנגנות לי המילים בקולה של דפנה, המילים העתיקות השזורות בשירה של נעמי שמר. דפנה אהבה לשיר והיה לה קול יפה. אהבה, ביתנו הקטנה, מיטיבה לשיר כמוה. מזכירה לי את הצלילים.

עודני שומע את דפנה מזמרת לה את השיר הזה שלמדתי להכיר רק מקולה. דפנה אהבה את השיר הזה והוא מהזיכרונות הבודדים הנגישים לי מצליל קולה שאבד.

בעת כתיבת שורות אלו, כמעט שש שנים חלפו מאז אותו יום שבו עלתה דפנה בסערה. היום בו דמים נגעו אל הארץ והרוח שבה אל אשר נתנה. בקידוש ה’, בקורבן עולה וכליל, ובחילול השם על דם יהודי שנשפך.

בחייה עמלה דפנה ללא לאות להיטיב, לפעול למען מה שהאמינה בו ודרך החיים שביקשה. מעט לפני לכתה, סיכמה לי ואמרה כמה היא שמחה בתפוצה הרחבה שלה זוכים דבריה.

לאחר לכתה, התגלותה זכתה עוד להרבה למעלה מזה. דרך חייה, תבונת ליבה וכוחותיה נפוצו לכל עבר וכמו עברה היא לחיות במימדים אחרים כבהשתלת איברים המונית. נראה שהיא בעיקר השתילה לבבות. חלקם שבורים, אולי כולם, אבל פועמים אחרת, לא מוותרים למציאות. עקשנים ונחושים. ממש כמוה. ממש כמוה!

הגעגועים האין סופיים לדפנה שלנו, של מי שהכיר אותה, לא מכסים בצערם את האור הגדול שבקע. העולם זז מצירו. עוד ועוד בריאות נפש גדולה, מרפא ומזור, גם לתחלואינו היותר גדולים, יוצאים כעת החוצה.

היום אני אומר לדפנה: לכתך, לא רק שלא הייתה לשווא, הייתה לטעם. לחיים! עודך מביאה את בשורתך, בעמוד נשמתך למעננו. את מגשימה את שליחותך! כמו שהיית בחיי חיותך. שליחות שגאה בעצמה. בעצם קיומה!

דפנה, נשמתך צרורה היטב בצרור החיים. הערב הזה שאנחנו עומדים בפיתחו במוצאי יום לכתך מעימנו, הוא ההוכחה הטובה מכולן, שאת חייה עכשיו, רק הרבה הרבה יותר!

באהבה, נתן

מכתב לדפנה מאיר זל מנתן מאיר